צו הרחבה בענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה 2004

צו הרחבה בענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה[1]

לפי חוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי (7032/2003) בין התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה בישראל שנחתם ביום י' בתמוז התשס"ג (10 ביולי 2003) (להלן – ההסכם); ההוראות המורחבות שבתוספת יחולו על העובדים והמעבידים בישראל בתעשיה ובמלאכה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, עד 20 עובדים למפעל, ולמעט: עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם; וכן למעט עובדים ומעבידים בתחום פיתוח תוכנה בענף האלקטרוניקה.

תוספת

ההוראות המורחבות

מס' סעיף

בהסכם

פרק א': הגדרות

"הנהלת המפעל" – בעל מפעל או בא כוח שהוסמך בידי ההנהלה;

"מפעל" או "מעסיק" – כל מפעל או מעסיק בענפי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה המעסיק עובדים שכירים לשם ייצור או הרכבה בענפים האלה:

מתכת, עיבוד שבבי, חריטה וכרסום, זיווד אלקטרוני, אלקטרוניקה, מעבדות אלקטרוניקה, מעבדות לתיקון אודיו, וידאו וטלוויזיה, טכנאות אלקטרוניקה, מעבדות לתיקון מחשבים וציוד היקפי, מעבדות לתיקון ציוד חשמלי וכלי עבודה, ציוד חשמלי, ביצוע עבודות חשמל למיניהן, חשמל, אלומיניום ומוצריו למבנים ותעשיה, צורפות, פלסטיקה, ייצור ועיבוד גומי, מוצרי אריזה, רהיטי מתכת, אופטיקה, מנעולנות לסוגיה, זגגות, זכוכית ומוצריה, יציקה, כבישה ומתיחה, אחזקה ומכניקה, חימום, קירור, מיזוג אוויר, ייצור ושירות למעליות, שירותי תעשיה, מכשירנות, מכניקה עדינה, ליפוף מנועים, אוטומציה, רובוטיקה, צביעה תעשייתית, ציפוי מתכות, תעופה ואביזריה, מכונות והנדסת מכונות, תכנון וייצור מערכות אנרגיה סולרית, תכנון, פיתוח וייצור דגמים לתעשיה ולשירותים, עבודות מסגרות למבנים ותעשיה;

"עובד" – כל המועסק כשכיר על ידי המפעל, שמלאו לו 18 שנים. למעט מנהל כללי, חשב, ומנהל כוח אדם;

"נער עובד" – נער שגילו 16 עד 18 שנים המועסק בעבודות ייצור, עזר ושירות;

"חניך" או "שוליה" – נער שגילו 15 עד 18 שנים העובד כדי לרכוש מקצוע על ידי עבודה מעשית ומודרכת על פי חוק החניכות, התשי"ג-1953;

"משמרת יום" – עבודה בתחום השעות 17:00-06:00;

"משמרת שניה" – עבודה בהיקף של ½7 שעות בתחום השעות 22:00-14:00;

"משמרת שלישית" – עבודה בהיקף של ½ 6 שעות אשר שעתיים לפחות ממנה הם בתחום השעות 22:00 עד 06:00 למחרת;

"שבוע עבודה" – שבוע עבודה בן 5 ימים;

"חודש" – תקופה של חודש לפי הלוח האזרחי (הגרגוריאני) הנהוג במדינה;

"שנת עבודה" – תקופת עבודה של 12 חודשים לפי הלוח האזרחי הנהוג במדינה, כולל החופשה השנתית;

"שכר משולב" – השכר בצירוף התוספות הקבועות המשתלמות לעובד, כדלקמן :תוספת יוקר, תוספת ותק, תוספת מחלקתית ו/או מקצועית ו/או מפעלית קבועה, שיצורפו לשכר המשולב;

"שכר כולל" – שכר משולב וכן שעות נוספות, פרמיות, מענקים, החזרי הוצאות וכיוצא בהם.

פרק ג': תופת הניסיון

א. כל עובד המתקבל לעבודה נחשב עובד בניסיון ב-24 חודשי עבודתו הראשונים.

ב. פרק ז' (א)(3)(4) לא יחול על עובד בתקופת ניסיון.

ג. בתקופת הניסיון יחולו על העובד כל תנאי העבודה, אלא אם כן צוין במפורש אחרת.

פרק ד': סדרי עבודה

א. שעות עבודה רגילות:

1. שבוע עבודה הוא בן 43 שעות שבועיות;

2. חודש עבודה הוא בן 186 שעות חודשיות;

3. יום עבודה בערבי חג הוא בן 7 שעות ויחושב לפי יום עבודה מלא כמקובל;

4. אחת לשנה, בערב חג או יום גשר הסמוך אליו, אם יופסק הייצור במפעל, על פי החלטת המעסיק, יום הגשר ייחשב ליום חופשה או לחלופין ליום בחירה. הניכוי יהיה לפי שעות העבודה ביום הגשר.

ב. שעות עבודה נוספות:

שעות עבודה, שמועסק בהן עובד לפי דרישת המעביד מעבר לשעות העבודה היומיות הרגילות, נחשבות לשעות עבודה נוספות, והן משתלמות בתוספת של 25% מהשכר המשולב בעבור השעתיים הראשונות, 50% מהשכר המשולב החל מהשעה הנוספת השלישית, בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951.

ג. משמרות:

(1) במשמרת שניה יהיו העובדים זכאים לתוספת של 22.5% על שכרם המשולב בעבור הימים שעבדו במשמרת שניה.

(2) במשמרת שלישית יהיו העובדים זכאים לתוספת של 42.5% על שכרם המשולב בעבור הימים שעבדו משמרת שלישית.

פרק ה': שכר עבודה

א. 1. תעריפי שכר מינימליים הם כדלקמן:

דרגה שכר בשקלים חדשים

 

1 3,370

2 3,540

3 3,740

4 3,940

5 4,140

6 4,340

7 4,540

8 4,740

9 4,940

10 5,140

11 5,340

12 5,540

2. נערים עובדים וחניכים, יהיו זכאים לשכר בהתאם לחוק עבודת נוער, התשי"ג-1953.

3. לאחר תקופת עבודה של שנה אחת יקודם העובד מדרגה 1 לדרגה 2.

4. המעבר מדרגה לדרגה בשאר הדרגות (2 עד 12), מותנה בפרק זמן מינימלי של שנתיים וכפוף להמלצת ההנהלה.

5. הטבלה תעודכן במועדי עדכון תוספת היוקר ובשיעור תוספת היוקר.

6. הטבלה תעודכן גם במועדי עדכון שכר המינימום; עליה בשכר המינימום תגרום לשינוי הדרגות הנמוכות משכר המינימום; הדרגה התחילית החדשה תהיה שכר המינימום בתוספת 35 שקלים חדשים כשהיא צמודה לתוספת היוקר. הדרגה הראשונה תבוטל רק אם שכר המינימום החדש בתוספת 35 שקלים חדשים כשהיא צמודה לתוספת היוקר יעברו את סכום הדרגה השניה. במקרה זה, תתווסף דרגה חדשה שסכומה 200 שקלים חדשים מעבר לדרגה האחרונה הקיימת והמעודכנת; הסכום של 200 השקלים חדשים יתעדכן במועד תשלום תוספת היוקר ובשיעור תוספת היוקר.

למען הסר ספק, עדכון שכר המינימום לפי סעיף זה, אין משמעותו תוספת שכר אוטומטית לדרגות שמעל שכר המינימום.

הערה: על התעריפים כמפורט בסעיף זה יש להוסיף תוספת יוקר החל ביום א' בתמוז התשס"ג (1 ביולי 2003).

ב. עבודות חוץ:

עובדים הנשלחים לעבוד מחוץ למקום עבודתם יוחזרו להם הוצאות הנסיעה ויקבלו תשלום בעבור זמן הנסיעה לפי חישוב של שעות עבודה רגילות. כן יוחזרו להם הוצאות הלינה על פי התקשי"ר או לחלופין ידאג המעסיק על חשבונו לסידורי לינה.

עובדים אשר במקום עבודתם קיימים סידורי הזנה יקבלו החזר הוצאות אש"ל על פי התקשי"ר או לחלופין יקבלו מהמעביד ועל חשבונו סידור להזנה במקום שבו יועסקו בעבודות חוץ.

אין באמור לעיל כדי לפגוע בכל הסדר או נוהג שהיה קיים במקום העבודה טרם הוצאת צו זה.

ג. תוספת ותק:

1. חישוב תוספת הותק יהיה לפי שיטה אחוזית. תוספת של ½ אחוז מהשכר המשולב בעבור כל שנת ותק ממועד תחילת עבודת העובד, עד לתקרת ותק של 30 שנים; התוספת תעודכן מדי שנה במועד קבוע ותשולם מדי חודש בחודשו.

2. תוספת הותק לא תובא בחשבון לענין חישוב תקרת תוספת יוקר, ואולם תהווה שכר לכל דבר וענין.

3. תוספת הותק תצוין בסעיף נפרד בתלוש השכר. לחלופין אם המעסיק יוכיח את תשלום תוספת הותק, לא יהיה העובד זכאי לתשלום נוסף של תוספת ותק.

ד. תוספת יוקר:

תוספת היוקר תשולם לכל העובדים בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים הכלליים, שבין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בדבר תשלום תוספת יוקר.

פרק ו': תנאים סוציאליים

א. ביטוח מחלה:

(1) כדי להבטיח תשלום לעובדים בימי מחלה, ולהסיר מהמעביד אחריות בנדון, ישלם המעביד לקרן דמי מחלה תשלום בעד ביטוח מחלה.

(2) מעביד אשר לא יבטח את העובדים כאמור, יהא מחויב לתת לעובדים את כל הזכויות הקבועות בתקנות קרן דמי המחלה.

(3) אם הביטוח בקרן דמי מחלה אינו מכסה חבות על פי החוק, יישא בו המעביד.

(4) האמור בסעיף א(1) לא יחול על עובדים שהיו מבוטחים לפני יום י' בתמוז התשס"ג (10 ביולי 2003) בביטוח מחלה אחר.

ב. פנסיה:

1. המעסיק יבטח את עובדיו בקרן פנסיה מקיפה. המעסיק ישלם לקרן פנסיה מקיפה 12% מהשכר המבוטח והעובד 5.5% מהשכר המבוטח. שיעור ההפרשה של המעסיק והעובד יתעדכנו בשיעורים ובמועדים על פי דין. השכר המבוטח יהיה השכר המשולב כהגדרתו בהסכם זה ונוסף על כך שכר עידוד. (פרמיות מדודות עד 30% מהשכר).

הפרשות המעסיק לביטוח פנסיוני יבואו במקום פיצויי פיטורים על פי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן – חוק פיצויי פיטורים), והאישור הכללי שהוצא מכוחו, קרי 72% (שבעים ושניים אחוז) מפיצויי הפיטורים המגיעים בעד התקופה שבה בוצעו ההפרשות לקרן הפנסיה.

2. עובד שהיה מבוטח בקרן ואשר סיים את עבודתו בנסיבות שעל פי דין הוא זכאי להשלמת פיצויי פיטורים, יהיה זכאי להשלמת פיצויי פיטורים.

5. מעסיק אשר במועד חתימת הסכם זה מבטח את עובדיו בקרן פנסיה מקיפה על פי הסכם קיבוצי או הסדר, ימשיך לבטח את העובדים, לרבות עובדים שיתקבלו לעבודה אצל המעסיק, בהתאם לקבוע בהסכם או בהסדר, ובלבד שהעובדים יהיו זכאים לזכויות שלא יפחתו מהוראות הסכם זה.

6. כל עובד במפעל אשר היה מבוטח בקרן פנסיה מקיפה או בביטוח מחלה או בשניהם, במועד חתימת הסכם זה, או במועד תחילת עבודתו במפעל לאחר חתימת הסכם זה, או בשני המועדים האמורים, ימשיך להיות מבוטח ברציפות באותה קרן פנסיה ובאותם תנאים.

7. עובד אשר היה מבוטח בקרן פנסיה מקיפה אחרת טרם הצטרפותו לעבודה במפעל, יהיה רשאי להמשיך על פי בקשתו להיות חבר באותה קרן פנסיה מקיפה. לא הגיש העובד בקשה כאמור, יבוטח בקרן פנסיה מקיפה אשר תיקבע על פי הוראות פרק זה.

8. (א) המעביד יהיה רשאי, על פי בחירת העובד שניתנה בכתב, לבטח את העובד בהסדר ביטוח חלופי, לרבות ביטוח מנהלים, בהתאם למפורט בנספח א' כלהלן:

נספח א'

הסדר ביטוח חלופי

הסדר ביטוח חלופי על פי הוראות סעיף 8 לפרק ו' יכלול את המרכיבים האלה:

1. שיעור ההפרשה לא יפחת מ-19.83% מהשכר המבוטח כהגדרתו בסעיף ב'1 לפרק ו', שמתוכם תשלום העובד לא יעלה על 5.5%.

2. ההסדר מראש יבטיח אופציה לתשלום פנסיה חודשית לכל החיים למקרה זקנה ונכות.

4. כמו כן, ההסדר יבטיח תשלום חד פעמי במקרה מוות.

(ב) בחירת העובד תיכנס לתוקף (מיום הבחירה) אם לא הודיע העובד על ביטול הודעתו בתוך 21 ימים מיום הבחירה.

(ג) כל עוד לא בחר העובד בביטוח חלופי כאמור בסעיף זה, יבוטח בקרן פנסיה מקיפה כאמור.

10. תשלומי המעביד לביטוח מנהלים בעד פיצויי פיטורים יבואו במקום חובת תשלום פיצויי פיטורים על פי הוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

ג. דמי חגים:

1. כל עובד יומי שעבד לפחות 3 חודשים רצופים, ועבד בימי העבודה החלים סמוך ליום החג ולאחריו, זכאי לחופשת חג ביום החג בתשלום מלא, לפי פירוט ימי החג כדלקמן:

2 ימי ראש השנה

1 יום הכיפורים

2 ימי סוכות

2 ימי פסח

1 יום העצמאות

1 יום השבועות

1 יום בחירה

ימי הבחירה יהיו בימים האלה: תענית אסתר, יום ירושלים, תשעה באב, או ערב חג, או יום לאחר החג שהוא יום גשר.

היציאה ליום בחירה היא בתיאום עם המעסיק.

2. התשלום בעד ימי החג מהווה שכר עבודה.

3. עובד יומי לא יהיה זכאי לתשלום בעבור ימי חג החלים ביום הפנוי.

4. עובד יומי לא יהיה זכאי לתשלום בעבור ימי חג החלים בשבת.

5. עובד חודשי לא יהיה זכאי לתשלום נוסף בעבור ימי חג.

ד. חופשה שנתית:

1. עובד יצא לחופשה השנתית בתשלום מלא בהתאם לותק שלו במפעל כדלקמן:

מספר ימי מספר ימי

חופשה בשנה חופשה בשנה

שנת ל-6 ימי ל-5 ימי

ותק עבודה בשבוע עבודה בשבוע

 

1 12 10

2 12 10

3 13 11

4 13 11

5 14 12

6 19 17

7 19 17

8 19 17

9 + 26 23

2. המעביד יקבע את מועד חופשתו של העובד בהתאם לצורכי העבודה ובהתייעצות עם העובד.

3. עובדים, המקבלים פרמיות נוסף על שכרם הקבוע, יכלול שכרם לצורך חישוב דמי החופשה את הפרמיה הממוצעת ליום עבודה רגיל, שקיבלו ב-90 הימים לפני צאתם לחופשה, ובלבד שהפרמיה האמורה לא תעלה על 30% מהשכר הקבוע.

4. במקצועות שבהם החוק מזכה את העובד בחופשה מוגדלת, יקבל העובד את חופשתו בהתאם לחוק או בהתאם לאמור לעיל לפי התקופה הארוכה יותר.

5. עובדים בעלי זכות חופשה המפוטרים לפני שקיבלו את החופשה המגיעה להם, יקבלו מהמעביד את פדיון החופשה הצבורה בעת הפיטורים.

6. מכסת החופשה דלעיל היא לשנת עבודה ובאופן יחסי לחלקי שנה.

7. העובדים ינצלו את החופשה למנוחה והבראה ולא יעסקו בעבודה אחרת בשכר בתקופת החופשה.

ה. תשלום דמי הבראה:

1. המעביד ישלם לעובד דמי הבראה לפי ערך יום הבראה כפי שנקבע על פי הסכמים קיבוציים כלליים שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות וכפי שיעודכנו מזמן לזמן.

להלן טבלת זכאות העובד לימי הבראה לפי הותק בעבודה:

מספר שנות עבודתו זכאות לדמי

של העובד במפעל הבראה

 

לאחר השנה הראשונה 5

בשנה השניה והשלישית 6

משנה רביעית עד השנה השמינית 7

בשנה התשיעית והעשירית 8

בשנה האחת עשרה 9

מהשנה השתיים עשרה ואילך 10

ו. חופשה מיוחדת (לידה, שמחה ואבל):

1. היעדרות מהעבודה עקב הריון ולידה:

היעדרות עובדים מהעבודה עקב הריון, יציאה לחופשת לידה, וזכויות לאחר לידה, יהיו על פי חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.

2. חופשות מיוחדות לעובדים:

עובד קבוע (לאחר תקופת הניסיון כאמור בפרק ג') יקבל חופשות מיוחדות כדלקמן:

יום החתונה של העובד/ת בתוספת 2 ימי עבודה סמוכים;

נישואי בן/בת של העובד/ת – 1 יום;

יום לידת בן/בת של העובד – 1 יום.

3. ימי אבל:

עובד שעבד במקום העבודה לפחות 3 חודשים והמקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות) מטעמי דת או נוהג ("שבעה") ואינו עובד באותם ימים, יהיה זכאי לתשלום שכרו בעבור ימי העבודה שנעדר בהם ולא יותר משבעה ימים (קלנדריים).

4. (א) קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל יהיה רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון; לענין זה יראו עובד שנעדר מעבודתו כאילו עבד; לענין סעיף זה, "קרוב משפחה" – הורים, הורי הורים, בן/בת זוג, ילדים, אחים ואחיות.

ז. דמי נסיעה:

עובדים הנוסעים מביתם למקום העבודה ובחזרה, יהיו זכאים להחזר הוצאות הנסיעה בפועל ולא יותר מהתקרה הקבועה בהסכמים שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות, למעט עובדים המגיעים ומוחזרים בהסעת המפעל או עובדים הנהנים מהשתתפות באחזקת רכב.

ח. בגדי עבודה ובגדי מגן:

1. המעביד יספק לעובדים 2 זוגות בגדי עבודה וזוג נעלי עבודה לאחר תקופת עבודה של 6 חודשים ולפחות פעם בשנה. נוסף על האמור לעיל יינתן זוג נעלי עבודה נוסף בהתאם לצורך.

2. בגדי מגן יינתנו לעובדים בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה. (ציוד מגן אישי), התשנ"ז-1997.

פרק ח': שונות

א. בטיחות וגיהות בעבודה:

2. כחלק מהדרכים לישום תקנות הבטיחות על המעסיק לנהל פנקס הדרכה ולחלק לעובדים תמצית של הוראות הבטיחות במקום העבודה בשפה המובנת להם. על המעסיק מוטלת האחריות לבטיחות ומניעת תאונות במקום העבודה בהתאם לתקנות.

ג. פינת אוכל:

המעביד יהיה אחראי להקצות לעובדים מקום נקי ומסודר לארוחות.

י' באלול התשס"ד (27 באוגוסט 2004) אהוד אולמרט

שר התעשיה המסחר והתעסוקה
[1] פורסם י"פ תשס"ה מס' 5332 מיום 27.9.2004 עמ' 86.