האם מעביד רשאי לקזז חובות או נזקים שנגרמו על ידי העובד

מאת: עו"ד רעות אליהו

מקרים רבים בהם מעביד מקזז סכומים ממשכורתו של העובד, אם בגין מקדמות שלקח העובד, אם בגין נזקים שנגרמו על ידי העובד [למשל נזקים לרכב חברה שנגרמו על ידי העובד] אם בגין תשלומים שניתנו לעובד ביתר וכיוצ"ב. ישנם אף מקרים בהם העובד מפסיק לעבוד אצל אותו מעסיק וכעת מבקש המעסיק לבצע 'התחשבנות' ומקזז ממשכורתו האחרונה סכומים שחייב לו העובד, יש וסכומים אלה אינם שנויים במחלוקת והקיזוז נעשה בהסכמת העובד, ובמקרים מורכבים יותר יש והסכומים הללו שנויים במחלוקת ולמרות זאת הקיזוז נעשה באופן חד צדדי על ידי המעביד ללא הסכמת העובד.

במאמר זה ננסה להציג את המקרים בהם רשאי המעביד לנכות סכומים ממשכורתו של העובד, אילו ניכויים נעשים כדין ואילו בניגוד לו, ומהו הסכום המקסימאלי שרשאי המעסיק לנכות מהמשכורת.

סעיף 25 לחוק הגנת שכר, התשי"ח- 1958 (להלן:"החוק") מפרט את הניכויים המותרים משכר העבודה של העובד.

לפי חוק הגנת שכר לעיל, אסור לנכות תשלומים ממשכורתו של העובד פרט למקרים ספציפיים, להלן עיקרם:

סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק;

תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו;

דמי חבר בארגון עובדים שהעובד חבר בו, שיש לנכותם מן השכר על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה או שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו, והתשלומים הרגילים לועד העובדים במפעל;

סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק;

תשלומים שוטפים לקופות גמל ובלבד שתשלומים כאמור לקופת גמל שהעובד בלבד חייב לשלם לה לא ינוכו משכרו של העובד אם הוא הודיע למעבידו בכתב על התנגדותו לתשלומם;

חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה;

מקדמות על חשבון שכר עבודה, אם אין המקדמות עולות על שכר עבודה בעד שלושה חדשים; עולות המקדמות על שכר עבודה לשלושה חדשים – חלות על היתרה הוראות פסקה (6).

הסעיף ממשיך ומורה כי למרות האיסור לנכות תשלומים כאמור לעיל, במקרה בו חדל העובד לעבוד אצל המעביד, המעביד רשאי לנכות משכר העבודה האחרון של העובד כל יתרת חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות.

להלן ריכוז נושאים מרכזיים הנוגעים לניכויים המותרים משכר העבודה:

תשלומים שוטפים לקופות גמל שהעובד חייב בהם בלבד–

במקרים רבים העובד מגלה בתלוש המשכורת כי המעביד העביר תשלומים בהם חייב העובד לקופות גמל ממשכורתו. מדובר בתשלומים בהם העובד בלבד חייב בהם. במקרה שכזה, החוק מורה כי המעביד רשאי לנכות סכומים אלה ולהעבירם ישירות לקופות גמל, אולם אם העובד אינו מעוניין בכך, עליו להודיע למעסיק בכתב על התנגדותו לתשלום.

ניכוי חוב משכרו של העובד לטובת המעביד-

כאן נבחין בין ניכוי חוב משכרו של העובד במהלך יחסי העבודה ובין ניכוי חוב בסיום יחסי העבודה, היינו ממשכורתו האחרונה של העובד.

ניכוי חוב במהלך יחסי העבודה– לפי סעיף 25(א)6 לחוק, מותר לנכות ממשכורתו של עובד חוב על פי התחיבות בכתב מהעובד למעביד, ובתנאי שלא ינוכה על חשבון החוב כאמור יותר מרבע משכר העבודה (ברוטו).

יודגש כי זהו הסכום המקסימאלי שרשאי המעביד לנכות ממשכורת העובד וכי העובד אינו יכול לאשר ניכוי בשיעור גבוה יותר.

למרות שהניכוי נעשה מהברוטו, נקבע בשורה של פסקי דין כי ראוי שניכוי החוב של העובד יעשה משכר הנטו, היינו לאחר שנוכו ממשכורת העובד הסכומים שחובה לנכותם לפי חיקוק.

ניכוי חוב משכר עבודה אחרון של העובד- לפי סעיף 25(ב) לחוק הגנת שכר, במקרה בו חדל העובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרת חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות.

בתי הדין חידדו זאת בקובעם שניכוי החוב משכרו האחרון של העובד ניתן במקרים בהם העובד התחייב לשלם למעביד את החוב, ושזהו סכום קצוב ומוכח או בלתי שנוי במחלוקת.

כאשר ברור כי לא מדובר בסכום קצוב אלא בכיסוי נזק שאת שיעורו לא קצבו – לא קיים חוב קצוב המותר לניכוי עפ"י סעיף 25(ב) הגנת שכר (תב"ע לט/11-14 דנה מרטון – פנחס שפילמן; תב"ע (ירושלים) נו/343-15 הרוש יצחק – שבתאי).

האם מעסיק רשאי לנכות משכר העובד סכומים ששילם עבור השתתפות עצמית בגין נזקים שגרם העובד לרכב-

עובדים רבים נוהגים על רכב המעסיק, ישנם המקבלים רכב חברה, ויש כאלה אשר נוהגים על רכב המעסיק בשעות העבודה בלבד (למשל נהגים, שליחים וכדומה) . במצבים כאלה, כאשר העובד עושה תאונה ו/או גורם לנזקים לרכב החברה, המעסיק יוכל לנכות את סכום ההשתתפות העצמית משכרו של העובד בגין אותו נזק שנגרם על ידו, רק במצבים הבאים:

1. במידה והמעסיק החתים מראש את העובד בהסכם העבודה על התחייבות לשאת בעלות ההשתתפות העצמית במידה ויגרם על ידו נזק לרכב, ובאופן שהמעסיק יהיה רשאי לנכות את הסכום משכר עבודתו.

2. במידה והעובד חתם על מסמך לפיו הוא מאשר למעסיק לנכות משכרו את סך ההשתתפות העצמית ששולמה על ידי המעסיק לחברת הביטוח באותו מקרה קונקרטי.

חשוב לציין כי בשני המקרים המצוינים לעיל, במהלך יחסי העבודה, המעסיק לא רשאי לנכות לעובד סכומים הגבוהים לרבע משכר עבודתו, גם אם העובד הסכים לכך.

אולם, לאחר שחדל העובד לעבוד אצל אותו מעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרת חוב קצוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות.

לקבלת ייעוץ משפטי בנושא דיני עבודה אנא התקשר לטל': 09-773-9555 או צור עמנו קשר ונשמח לעזור.

הכתבות באתר זה הנן כלליות, ונועדו בין היתר ליתן מושג ראשוני באשר למצב המשפטי בסוגיה הנדונה. המלצתנו הנה בכל מקרה לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין, בטרם נקיטת פעולה כלשהי, וזאת בין היתר מאחר והדין הנו דינאמי ומשתנה, כאשר לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ישנה חשיבות מכרעת, והוא כולל סייגים רבים וחובות אשר אי מילוי אחריהם עשוי לגרוע ו/או לפגוע בזכויות ובטענות. כמו כן, יתכן וחלו שינויים במצב המשפטי מאז פרסום המידע באתר זה.

אין האמור במאמר זה כדי להוות תחליף להיוועצות בעורך דין ו/או המלצה לייעוץ ספציפי.