צו הרחבה בענף השמירה 2009

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן – החוק), אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי (שמספרו 7041/2008) מיום ד' בחשוון התשס"ט (2 בנובמבר 2008) שבין הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, וכי ההוראות המורחבות שבתוספת יחולו על כל העובדים והמעבידים בענף השמירה והאבטחה בישראל; כמו כן אני מודיע בהתאם לסעיף 31 לחוק כי צו הרחבה שפורסם ביום 25.9.1973 להסכם הקיבוצי הכללי בענף השמירה מיום 12.7.1972 ושמספרו 7019/72 – בטל. תוספת

ההוראות המורחבות

מספר הסעיף

בהסכם

1. מבוא, פרשנות וכותרות

1.1. בצו זה מילים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה ולהפך ומילים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים, וכן להפך, אלא אם כן צוין במפורש אחרת.

2. הגדרות

חופשה שנתית – חופשה בתשלום שהעובד זכאי לה על פי הוראות צו זה ועל פי כל דין;

חברה ו/או המעסיק – חברה העוסקת בתחום השמירה ו/או האבטחה ו/או המעסיקה עובדים בתחום השמירה ו/או האבטחה;

יום עבודה – כהגדרתו בחוק שעות עבודה ומנוחה כפי שיהיה מעת לעת או בהתאם להוראות צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי בין לשכת התיאום לבין ההסתדרות;

מעסיק בפועל/מזמין – מי שאצלו ו/או בחצריו ו/או בעבורו מועסק עובד של חברה כהגדרתה בצו זה;

משמרת לילה – עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין השעה 22.00 בלילה לשעה 6.00 בבוקר, בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה;

משרה מלאה – 43 שעות עבודה בשבוע, 186 שעות עבודה בחודש, בכפוף לחוק שעות עבודה ומנוחה וצווי ההרחבה בנושא שבוע העבודה כפי שיהיו מעת לעת;

עובד – כל עובד המועסק על ידי חברה בעבודות שמירה ו/או אבטחה, ובכלל זה עובד חודשי ועובד בשכר, בין אם מועסק במשרה מלאה ובין אם מועסק במשרה חלקית;

עובד חודשי – עובד המקבל משכורת חודשית;

עובד בשכר – עובד המועסק בשכר יומי או שעתי;

עובד קבוע – עובד אשר השלים את תקופת הניסיון כהגדרתה בצו;

עובד בניסיון – עובד אשר טרם השלים את תקופת הניסיון;

עובד במשרה חלקית – עובד המועסק בהיקף משרה הקטן ממשרה מלאה;

קופת ביטוח – כמובנו של מושג זה בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] ביום הוצאת צו זה, בתכנית לביטוח מנהלים, כמפורט בצו זה;

שכר פנסיוני – כהגדרת שכר המשמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים בתקנה 2 לתקנות פיצויי פיטורים – (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותם כפיטורים), התשכ"ד-1964;

שנה – תקופה של שנים עשר חודשים לפי הלוח הגרגוריאני הכוללת כל היעדרות המוכרת על פי דין ו/או צו זה, ובכלל זה מחלה, חופשות, תאונת עבודה, שירות מילואים וכיוצא בזה;

שעות נוספות – שעות העבודה הנוספות על יום עבודה כהגדרתו בצו זה.

6. תקופת ניסיון

תקופת הניסיון של עובד שמתקבל לעבודה היא כדלקמן:

6.1 תקופת הניסיון לכל עובד חדש שעליו חל צו זה היא 24 חודשים;

6.2 עובד אשר היה מועסק אצל המעסיק ערב הוצאת צו זה, יראו בכל תקופת עבודתו עובר להוצאת הצו, כתקופה הבאה במניין 24 החודשים הקבועים בסעיף 6.1 לעיל.

6.3 תקופת הניסיון תחול לעניין סעיף 28 לצו (פיטורין) זה בלבד; כל שאר הוראות ההסכם יחולו על כל עובד החל ביום תחילת עבודתו בחברה, למעט אם נכתב מפורשות מועד תחילה אחר בהוראה מהוראות צו זה;

6.4 לאחר תום תקופת הניסיון ייחשב העובד לעובד קבוע.

7. שעות העבודה

7.1 שבוע העבודה הוא בן 5 ימים – 43 שעות שבועיות, ובכפוף לכל דין.

8. תלוש השכר/משכורת[1]

8.1 המעסיק יעביר לידי העובד, מדי חודש בחודשו, לכל המאוחר במועד החוקי לתשלום השכר, תלוש שכר ובו פירוט מלא של כל התשלומים והניכויים מהשכר שינוסחו בצורה ברורה ומובנת לעובד, בהתאם לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002; תלוש השכר יכלול, בין השאר, פירוט בהיר ומובן של שכר היסוד לשעה, מספר שעות העבודה שביצע העובד במהלך החודש, וכל תוספות השכר המגיעות לעובד על פי דין וצו זה, ובכלל זה כל תוספת מקצועית אם קיימת, תשלום החזר הוצאות נסיעה, גמול בגין שעות נוספות גלובליות, גמול בגין שעות נוספות מדווחות, תשלום בימי חג, מספר ימי ההבראה, התעריף ליום הבראה, פירוט ניכויי חובה/רשות, וכל תוספת אחרת שלה זכאי העובד, ככל שזכאי.

8.3 בעת קבלת עובד חדש לעבודה ייתן לו המעסיק טופס המפרט באופן ברור ובשפתו של העובד את כל תנאי עבודתו.

9. שכר עבודה

9.1 שכר היסוד של העובדים המועסקים אצל המעסיק יורכב משכר המינימום כפי שישונה מעת לעת ועליו תיווסף תוספת "שכר מינימום ענפי" בשיעור של 2.5% (להלן יחד – שכר היסוד) כך שככל ששכר המינימום יתעדכן מעת לעת, תיווסף לשכר המינימום המעודכן, תוספת "שכר מינימום ענפי" בשיעור של 2.5%, וזאת על פי הפריסה הזו:

9.1.1 תוספת של 0.5% תשולם מיום הוצאת צו זה ואילך;

9.1.2 תוספת של 1% נוסף על התוספת הקודמת תשולם החל מתום 6 חודשים מיום הוצאת צו זה ואילך;

9.1.3 תוספת של 1% נוסף על התוספות הקודמות תשולם החל מתום שנה מיום הוצאת צו זה ואילך.

9.2 שכר היסוד כהגדרתו לעיל אינו עולל את כל התוספות והתנאים המפורטים בצו זה להלן, ובכל מקרה התוספות והתנאים המפורטים בהסכם זה ישולמו לעובד נוסף על שכר היסוד.

9.3 שכר היסוד כהגדרתו לעיל, הוא השכר המינימלי, והמעסיק רשאי ליתן לעובדיו שכר גבוה יותר; אין בקביעת שכר היסוד כהגדרתו בצו זה, כדי לגרוע ו/או להפחית משכר העובדים המשתכרים שכר העולה על שכר היסוד ואין בהוראות צו זה כדי לגרוע ו/או לפגוע בכל התוספות הקבועות בצו זה ו/או המשולמות לעובד.

9.4 עובד שהוזמן לעבודה, אך לא שובץ בעבודה מסיבות שאינן תלויות בעובד ולא קיבל על כך הודעה מראש של שני ימי עבודה מלאים לפחות – ישולם לו מלוא השכר שהיה משתלם לו בגין יום עבודה שאליו הוזמן; כמו כן, ישולמו לעובד ההוצאות בגין נסיעתו לעבודה וחזרה ממנה בהתאם להוראות צו זה ככל שיצא לעבודתו.

9.6 המועד לתשלום משכורתם/שכרם של העובדים יהיה לכל המאוחר ב-9 בחודש, בכפוף להוראות חוק הגנת השכר התשי"ח-1958.

10. תשלום בגין עבודה בשעות נוספות

10.1 העובדים יועסקו אך ורק בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן – חוק שעות עבודה ומנוחה), ובמסגרת שעות העבודה המותרות על פיו; עובד לא יועסק מעבר למכסת העבודה המותרת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, בין אם בתשלום התוספת בגין שעות נוספות ובין אם בכל תשלום אחר.

10.2 תשלום תוספת בגין שעות נוספות גלובליות ייעשה אך ורק בהתאם להוראות המפורטות להלן:

א. בעד כל שעת עבודה נוספת ביום חול, שלאחר 8 שעות עבודה ליום למעט בימי מנוחה שבועית כמפורט בסעיף 10.5 להלן, ועד לתקרת מכסת שעות העבודה המותרת על פי חוק, ישלם המעסיק גמול עבודה בשעות נוספות בהתאם להוראות הכלולות בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951; על אף האמור בסעיף זה, המעסיק רשאי, בהסכמת העובד בכתב, להוסיף על שכרו של העובד בעד יום עבודה פלוני תוספת כוללת בשיעור של 9% לפחות משכר העבודה הרגיל המשתלם בעד כל שעות העבודה, באותו היום; במקרה כזה יהיה המעסיק פטור מלשלם לאותו העובד גמול עבודה בשעות נוספות בעד עבודה שבוצעה באותו יום עבודה;

ב. המעסיק וכן כל עובד, שהסכים לקבלת שכר כולל כאמור לעיל, במקום כמול עבודה בשעות נוספות, יהיה רשאי לבטל כל הסכם כזה בכל עת על ידי מתן הודעה מוקדמת של 30 ימים בכתב לצד השני ובתום המועד הקבוע באותה הודעה מוקדמת לא יהיה רשאי המעסיק לשלם יותר שכר כולל לאותו עובד במקום גמול עבודה בשעות נוספות, וזאת כל עוד לא הסכים לכך שוב בכתב, אותו העובד;

ג. הושג הסכם שכר כולל כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) לעיל, וכל עוד עומד ההסכם בתוקפו לאור הוראות סעיף קטן (ב) לעיל, תשולם לעובד התוספת הכוללת הנזכרת בסעיף קטן (א) לעיל, גם אם לא עבד העובד באותו יום יותר מ-9 שעות;

ד. ההסדר הנזכר בסעיף קטן (ב) לעיל ייערך בכתב, לפי הנוסח המצורף לצו זה, והעתק ממנו יישלח לאחר חתימתו למועצת הפועלים, שבתחומה מועסק העובד.

10.3 בימי מנוחה שבועית ו/או חג, לא יחול האמור בסעיף 10.2 לעיל; עובד שיועסק בימי מנוחה שבועית ו/או חג ו/או שבתון, יהיה זכאי לתשלום בגין עבודה במנוחה שבועית ו/או חג בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה כלומר 50% תוספת בעד כל שעת עבודה בתחומם של השבת והחג ויום מנוחה חלופי.

11. דמי מחלה

עובד יהיה זכאי לימי מחלה בתשלום בהתאם להוראות חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 (להלן – חוק דמי מחלה), לפי השכר הפנסיוני ובהתאם לשינוי שלהלן:

במקום האמור בסעיף 4(א) לחוק דמי מחלה מוסכם, כי תקופת הזכאות לדמי מחלה תהיה יומיים לכל חודש שהעובד עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, ובסך הכל 24 ימי מחלה בשנה, אך לא יותר מ-130 ימים, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה על פי חוק דמי מחלה.

12. דמי הבראה

12.1 עובד שהשלים שנת עבודה ראשונה אצל אותו מעסיק, יהיה זכאי לתשלום דמי הבראה בעבור השנה שחלפה, כמפורט להלן:

בעד השנים מספר ימי הבראה בשנה

 

ראשונה 5

שניה ושלישית 6

רביעית עד עשירית 7

אחת עשרה עד חמש עשרה 8

שש עשרה עד תשע עשרה 9

עשרים ואילך 10

12.2 ערך יום ההבראה ייקבע בהתאם לכללים והתנאים שבהסכם הקיבוצי הכללי בדבר השתתפות בהבראה ובנופש שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות כפי שיעודכן מעת לעת.

12.3 דמי ההבראה ישולמו לעובד מדי שנה במועד תשלום משכורת חודש יולי או משכורת חודש אוגוסט ויירשמו בתלוש השכר; התשלום יבוצע באופן יחסי לחלקיות המשרה, והכל בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי הכללי דלעיל.

13. חופשה שנתית

13.1 כל עובד זכאי לחופשה שנתית בתשלום, כהגדרתה בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן – חוק חופשה שנתית), על פי ותקו בעבודה אצל המעסיק כדלקמן:

מספר ימי החופשה השנתיים, לפי מספר ימי החופשה השנתיים לפי

ותק בשנים חמישה ימי עבודה בשבוע שישה ימי עבודה בשבוע

 

2-1 10 12

4-3 11 13

5 13 15

6 18 20

8-7 19 21

9 ואילך 23 26

13.2 ימי החופשה המפורטים בטבלה נקובים בימי עבודה.

13.3 שנת עבודה לצורך חישוב החופשה תיחשב מיום תחילת העבודה של העובד.

13.4 המעסיק ייתן לעובד בסוף כל שנה פירוט יתרות ימי חופשה בגין אותה השנה.

14. חופשה מסיבות משפחתיות

14.1 כל עובד המועסק 6 חודשי עבודה ומעלה יהיה זכאי לחופשה בתשלום כדלקמן:

לרגל נישואין 3 ימי חופשה

לרגל נישואי בנו/בתו 1 יום חופשה

לרגל לידת בן/בת 1 יום חופשה

14.2 ימי החופשה כאמור הם נוסף על ימי החופשה בתשלום שלהם זכאי העובד לפי סעיף 13 לעיל.

15. בגדי עבודה וציוד

15.1 המעסיק יספק לכל עובדיו, על חשבונו, מדי שנה, בגדי עבודה הכוללים חולצה, מכנסיים וכיוצא באלה, לפי צורכי העבודה.

15.2 המעסיק לא יגבה מעובדיו שום תשלום בגין בגדי העבודה והציוד שיספק, לרבות תשלום בגין כיבוס הבגדים.

15.3 המעסיק לא ידרוש מעובדיו תשלום פיקדון בגין בגדי העבודה ו/או הציוד ולא ינכה סכומים כלשהם ממשכורתו של העובד אלא בהתאם לאמור בסעיף 15.4 להלן בלבד.

15.4 בתום תקופת העבודה על העובד להחזיר למעסיק לפחות סט אחד בלבד של ביגוד ואת הציוד שקיבל, ככל שקיבל; אם העובד לא יעשה כן – המעסיק יהיה רשאי לנכות ממשכורתו האחרונה של העובד בגין סט הביגוד המשומש שלא הוחזר, בהתאם למחיר הביגוד, ולכל היותר עד לתקרה של 150 שקלים חדשים בלבד, לפי הסכום הנמוך מביניהם.

16. החזר הוצאות נסיעה

16.1 המעסיק ישתתף בהוצאות הנסיעה של העובד לעבודה ובחזרה, בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים בעניין זה בין לשכת התיאום לבין ההסתדרות, כפי שיתעדכנו מעת לעת.

16.2 עובד המוסע על ידי המעסיק ועל חשבונו מביתו לעבודה וחזרה לביתו לא ישולם לו החזר ההוצאות כאמור לעיל; אם העובד יוסע על ידי המעסיק למקום פיזור המרוחק מביתו – העובד יהיה זכאי להשתתפות בהוצאות נסיעה מהמקום שבו הורד מההסעה עד לביתו בהתאם להוראות סעיף 16.1 לעיל.

16.3 נסיעות העובד מאתר עבודה לאתר אחר, לבקשת המעסיק, במהלך יום העבודה ושלא בהתאם למתוכנן, ישולמו על ידי המעסיק, אם וככל שתשלום זה אינו מכוסה במסגרת סעיף 16.1 לעיל וייחשבו לשעות עבודה לכל דבר ועניין.

16.4 אם תחבורה ציבורית אינה מגיעה לאתר שבו מועסק העובד או שהעובד סיים את עבודתו בשעה או ביום שבהם אין תחבורה ציבורית, ידאג המעסיק להסעת העובד לביתו בלא חיוב העובד בתשלום בגין ההסעה.

17. המתנה בין משמרות

17.1 עובד שבין שתי המשמרות שבהן הוא משובץ או שאליהן הוזמן לעבוד, קיים פרק זמן של עד 9 שעות ביום או עד 7 שעות בלילה (להלן – זמן ההמתנה) – ידאג המעסיק להסעת העובד לביתו וחזרה לעבודה למשמרת הבאה ככל שמתקיימות הנסיבות כאמור בסעיף 16.4 לעיל.

17.2 ככל שמדובר בשעות הלילה, והעובד מועסק במרחק של 35 ק"מ ומעלה מביתו, אם המעסיק לא יסיע את העובד לביתו וחזרה לעבודה – ידאג המעסיק למקום לינה ראוי, בשום מקרה שלא על חשבונו של העובד או תוך קיזוז כלשהו משכר עבודתו.

18. מטווחים, השתלמויות, רענון ירי

18.1 השתתפות העובד במטווח ו/או בהשתלמות מקצועית ו/או ברענון ירי תהיה על חשבון המעסיק בלבד.

18.2 המעסיק יישא בעלות המלאה של המטווח, הציוד בעבור המטווח וכל הכרוך בו ו/או ההשתלמות ו/או רענון הירי ולא תנוכה השתתפות כלשהי של העובד.

18.3 השתתפות העובד במטווח ו/או השתלמות ו/או רענון תחשב כתקופה עבודה לכל דבר.

18.4 מאחר שהשתתפות העובד במטווח אורכת זמן קצר, מוסכם כי בגין השתתפות העובד במטווח ישלם לו המעסיק שכר עבודה בגין שעת עבודה אחת, בתוספת הוצאות נסיעה.

18.5 השתתפות העובד במטווח ו/או השתלמות מקצועית ו/או רענון ירי תיחשב כשעות עבודה לכל דבר ועניין וישולם לעובד שכר מלא בהתאם להוראות צו זה, בתוספת התוספות המפורטות בצו ובכלל זה הוצאות נסיעה.

19. נשק

19.1 המעסיק לא יגבה מהעובד ולא ינכה משכרו שום תשלום בגין הנשק ו/או ביטוח ו/או רישיון ו/או אגרה, למעט האמור בסעיף 19.2 להלן.

19.2 המעסיק רשאי לגבות מהעובד תשלום בשיעור שאינו עולה על 50% מאגרת רישיון הנשק, ככל שקיים לעובד רישיון נשק אישי על שמו; עם זאת, במקרה שהעובד יסיים את עבודתו אצל המעסיק, מכל סיבה שהיא, ואם העובד לא השלים שנת עבודה מלאה, יחזיר לו המעסיק את החלק היחסי של התשלום שנגבה מהעובד כאמור בסעיף זה, לתקופה שבה לא עבד ואשר בגינה שולמה אגרת רישיון הנשק.

20. תשלום בגין חגים

20.1 עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (כלומר יום לפני ויום אחרי החג) אלא בהסכמת המעסיק, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג, כדלקמן: 2 ימי ראש השנה, 1 יום כיפור, 2 ימי חג סוכות, 2 ימי חג הפסח, 1 יום העצמאות, 1 חג השבועות, ובכל חגי המדינה או שבתון שיוכרז עליו כחוק ויחול עליו תשלום שכר עבודה; עובד יומי לא יהיה זכאי לתשלום בגין יום חג החל בשבת.

20.2 עובדים בני דת אחרת יהיו זכאים לתשלום גם בגין ימי חגם ולא יותר מ-9 ימים.

20.3 עובד שיועסק בחג כאמור בסעיף 20.1 או 20.2 יהיה זכאי לגמול בגין עבודתו בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל (להלן – תוספת חג) וליום מנוחה חלופי בלא תשלום, וכן לתשלום מלוא הגמול בגין עבודה בשעות נוספות, נוסף על תוספת החג כאמור, אם וככל שהעובד הועסק מעבר ליום עבודה רגיל, והכל בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.

20.4 עובד בשכר יהיה זכאי לתשלום בעבור חג כאמור לפי ממוצע ההשתכרות היומי הרגיל שלו בשלושת החודשים הקודמים לחודש שבו חל יום החג.

21. שי לחג

פעמיים בשנה, בראש השנה ובפסח, ייתן המעסיק לעובדיו שי לחג.

22. היעדרות ביום הזיכרון

נוסף על ימי החופשה שלהם זכאים העובדים, עובד שבן משפחתו נהרג במהלך שירותי הצבאי ו/או בעקבות פעולת איבה יהיה זכאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון ולקבל תשלום בגין יום עבודה מלא.

"בן משפחתו" – בנו/בתו/אביו/אמו/בן או בת זוגו/אחיו/אחותו/סבו/סבתו.

23. ימי אבל

העובד רשאי להיעדר מעבודתו בזמן אבלו מטעמי דת או נוהג, לתקופה שלא תעלה על 7 ימים, ויהיה זכאי לשכר מלא בגין ימי היעדרותו, ואין מנכים משכרו או מחופשתו השנתית את ימי האבל.

24. הפסקות במהלך העבודה

המעסיק ייתן לעובד הפסקות מהעבודה במהלך יום העבודה; ההפסקות במהלך העבודה יהיו בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה.

25. הסדר פנסיוני

25.1 כל עובד כהגדרתו לעיל, יהיה זכאי להיות מבוטח בקרן פנסיה מקיפה המאושרת על ידי משרד האוצר (להלן – הקרן או קרן הפנסיה), זאת מתום 6 חודשי עבודה אצל אותו מעסיק (להלן – תקופת ההמתנה); למען הסר ספק מועד ספירת 6 החודשים יחל מיום תחילת עבודתו של העובד ולא מיום הוצאת הצו.

25.2 כל עובד יהיה זכאי לבחור, בהודעה בכתב למעסיקו, בקרן הפנסיה שבה יהיה מבוטח לרבות קופת גמל לקצבה, שאושרה על ידי הממונה, ובלבד שתכלול גם כיסויים למקרה מוות ונכות, באותה קופה או בקופה אחרת, והכל בכפוף לאמור להלן.

25.3 לא הודיע העובד למעסיקו בכתב על בחירתו בקופה שבה בחר להיות מבוטח כאמור לעיל, יבטח אותו המעסיק מהמועד שבו קמה לו זכאותו, בקרן פנסיה מקיפה חדשה.

25.5 השכר המבוטח של העובד לצורך ביצוע ההפרשות הוא ה"שכר הפנסיוני" כהגדרתו בצו זה.

25.6 שיעורי ההפרשות מהשכר כהגדרתו בסעיף זה לעיל, יהיו בהתאם לאמור להלן, בכפוף להוראות הממונה, תקנות מס הכנסה ותקנות הקרן והם ישולמו מדי חודש בחודשו ולא יאוחר מהמועד הקבוע בדין בהתאם למפורט להלן:

לקרן פנסיה:

ניכוי מהעובד – 5.5% (תגמולים);

תשלום מהמעביד – 6% (תגמולים);

תשלום המעביד לפיצויים יהיה על פי המדרג הזה:

לקרן פנסיה:

הפרשות המעביד סה"כ ניכויי עובד

החל מיום ואילך לפיצויים ומעביד

 

1.1.2009 1.68% 13.18%

1.1.2010 2.5% 14%

1.1.2011 3.34% 14.84%

1.1.2012 4.18% 15.68%

1.1.2013 5.0% 16.5%

1.1.2014 6.0% 17.5%

לקרן פנסיה מקיפה ותיקה:

בהתאם להוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981.

25.7 עובד שיתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות החל מהיום הראשון לעבודתו; ההפרשות יבוצעו לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס – המועד המוקדם מביניהם, רטרואקטיבית ליום תחילת עבודתו אצל המעסיק ולא תחול לגביו תקופת ההמתנה האמורה.

25.8 למען הסר ספק, עובד אשר קיים לגביו הסדר ביטוחי קודם, והוא מבוטל פעיל בהסדר פנסיוני כלשהו המבוסס על שיעורי הפרשות העולים על שיעורי ההפרשות המפורטים בסעיף 25.6 דלעיל, ימשיך לחול עליו ההסדר הביטוחי הקודם, וצו זה לא יגרע מזכויותיו כפי שהיו ערב הוצאת הצו.

25.9 ביטוח ריסק

בתקופה שעד לביטוחו של העובד בהסדר פנסיוני יבוטח העובד על ידי החברה בביטוח מסוג ריסק קולקטיבי המקנה לעובד או לשאריו, לפי העניין, פיצוי קבוע וחד-פעמי בגין נכות עקב תאונה, שאינה תאונת עבודה, או מוות בסכומי ביטוח כמפורט להלן: למקרה מוות בסך 150,000 שקלים חדשים ולמקרה של אבדן כושר עבודה להבטחת פיצוי קבוע בשיעור של 75% משכרו של העובד, ובלבד שתשלום החברה לא יעלה על 0.5% משכר העובד; על אף האמור לעיל, אם יידרש מהחברה תשלום הגבוה מ-0.5% כאמור, יותאם שיעור השכר המבוטח של העובד בגינו הוא זכאי לפיצוי בגין אבדן כושר עבודה באופן יחסי, וזאת, אלא אם כן יבקש לשאת בעלות הנוספת של הביטוח.

26. תשלום לקרן ו/או לקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים

26.1 בכפוף לאמור בסעיף 26.2 להלן, תשלומי המעביד לפי צו זה לפיצויי פיטורים בשיעורים המפורטים בטבלה שבסעיף 25.6 לעיל (בטור "הפרשות המעביד לפיצויים") יבואו במקום תשלום פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים שבגינם נעשתה ההפרשה בלבד; אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע ו/או לגרוע מזכותו של עובד לתשלום פיצויי פיטורים בגין שכר ו/או רכיבים ו/או תקופות ו/או שיעורים אשר בגינם לא בוצעו הפרשות לפיצויי פיטורים.

26.2 ההפקדות ותשלומי המעביד בעבור רכיב פיצויי הפיטורים, לא ניתנות להחזרה למעביד, למעט במקרה שבו העובד משך כספים מקופת הגמל לפני שקמה לו או לשאיריו זכאות לקבלת כספים מקופת הגמל לפי תקנונה בשל אירוע מזכה בלבד; "אירוע מזכה" – מוות, נכות או פרישה בגיל 60 ויותר, ולמעט אם נשללה זכות העובד לפיצויי פיטורים בפסק דין מכוח סעיפים 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורים.

27. השלמת פיצויי פיטורים

27.1 מעסיק המפריש את פיצויי הפיטורים כאמור בטבלה שבסעיף 25.6 להסכם זה, או בשיעורים גבוהים יותר, יהיה רשאי לשלם את השלמת פיצויי הפיטורים עד ל-8.33% (להלן – השלמת פיצויי פיטורים) לקופת גמל אישית לפיצויים על שם העובד או לקופת גמל לקצבה; הסכים או בחר המעסיק לשלם את השלמת הפיצויים לקופה כאמור, בהודעה בכתב לקופה עם העתק לעובד, כך שכספי השלמת פיצויי הפיטורים יבואו "במקום פיצויי פיטורים" בהתאם לאמור בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בתנאים המפורטים בסעיף 26.1 לעיל בהתאמה, אזי מוסכם ומובהר כי כספי השלמת פיצויי הפיטורים לא יהיו נתונים להחזרה למעסיק כמפורט בסעיף 26.2.

27.2 מעסיק שלא העביר תשלומי השלמת פיצויי פיטורים באופן שוטף כאמור בסעיף 27.1 לעיל, ישלם לעובד הזכאי להם את השלמת פיצויי הפיטורים בהתאם להוראות חוק פיצויי פיטורים, בגין התקופה, השכר והרכיבים שבגינם לא הועברו תשלומים כאמור בסעיף 27.1 לעיל.

27.3 בכפוף לאמור בסעיף 27.1, בחר המעסיק בהחלת סעיף 14 לחוק על תשלום השלמת הפיצויים, ישחרר לעובד את כל הכספים שנצברו בקופת גמל אישית לפיצויים או בקופת גמל לקצבה ככל שהופרשו בהתאם לסעיף 27.1 לעיל, לרבות בסיום עבודה במקרה של זכאות לתשלום קצבה מקופת גמל לקצבה.

27.4 בכפוף לאמור בסעיף 27.1, בחר המעסיק לשלם את השלמת פיצויי הפיטורים כאמור בסעיף 27.1 אך לא בחר בהחלת סעיף 14 לחוק על תשלום השלמת הפיצויים, ישחרר לעובד את כל הכספים שנצברו לו, במועד קרות אירוע המזכה בפיצויי פיטורים ונוסף על כך ישלם לעובד הזכאי את השלמת הפיצויים בהתאם להוראות חוק פיצויי פיטורים, הן בגין התקופה שבה העביר את השלמת פיצויי הפיטורים כאמור (חל חשבון פיצויי פיטורים), והן בגין התקופה, השכר והרכיבים בגינם לא הועברו התשלומים להשלמת פיצויי הפיטורים.

27.5 לא העביר המעסיק תשלומי השלמת פיצויי פיטורים, ישלם המעסיק לעובד את השלמת הפיצויים כאמור בסעיף 27.2 לעיל, במועד קרות אירוע המזכה בפיצויי פיטורים.

למען הסר ספק בלבד, עובד שלא יהיה זכאי לתשלום קצבה מקופת גמל לקצבה, בשל כך שלא נצבר לטובתו מינימום מזכה בקצבה, יהיה זכאי אף הוא לתשלום כאמור בסעיף זה.

28. פיטורים והתפטרות

28.1 המעסיק רשאי לפטר עובד בניסיון בכפוף לחובת מתן הודעה מוקדמת כחוק; חובה דומה חלה גם על העובד המתפטר.

28.2 פיטורי עובד קבוע אפשריים מסיבה מספקת.

28.3 צמצום בעבודה הוא סיבה מספקת לפיטורים; פיטורים בשל צמצום בעבודה ייעשו לפי ותקו של העובד בעבודה וכן בהתאם לצורכי העבודה.

28.4 עובד מפוטר לרגל צמצום בעבודה, שמורה לו הזכות לחזור לעבודה עם התרחבות העבודה בחברה, במשך שנה אחת מיום הפסקת עבודתו.

28.5 החליטה החברה על כוונתה לפטר עובד קבוע, תודיע על כוונתה.

28.6 העובד רשאי להזמין לשימוע את נציגות העובדים; השימוע יתקיים בתוך 9 ימי עבודה מיום ההודעה על הכוונה.

28.7 החליטה החברה, לאחר השימוע, על פיטורי העובד, תודיע על החלטתה לעובד.

28.10 כל התהליך יסתיים בתוך 21 ימים, אשר ייכללו במניין ההודעה המוקדמת, שתימנה מתחילת התהליך על פי סעיף 28.5.

29. הפסקות עבודה של עד 4 חודשים (כולל)

29.1 כל עובד שיצא לחופשה בלא תשלום (להלן – חל"ת) בהסכמתו לתקופה של עד 4 חודשים (כולל) – יוחזר לעבודה בתום החל"ת ויישמרו לו כל ותקו ורצף הזכויות לכל דבר ועניין, לרבות לעניין זכויותיו התלויות בוותק על פי צו זה.

29.2 כל עובד שעבודתו בחברה הופסקה שלא מיוזמתו והמעסיק מבקש להחזירו לעבודה בתוך תקופה שלא תעלה על 4 חודשים (כולל) והעובד הסכים לחזור לעבודה – לא יראו את ההפסקה כפוגעת ברצף הזכויות בעבודה, כך שיישמו לו כל ותקו ורצף הזכויות לכל דבר ועניין, לרבות לעניין זכויותיו התלויות בוותק על פי צו זה.

29.3 תקופת החל"ת לעניין סעיף זה, תהא כקבוע בהוראות כל דין.

30. איסור על הטלת קנסות ועונשים

המעסיק אינו רשאי לקנוס את העובד ו/או לנכות סכומי כסף משכרו של העובד ו/או לגבות מהעובד סכומי כסף בשום תנאי, אלא בכפוף להוראות צו זה.

כ"ט בסיוון התשס"ט (21 ביוני 2009) בנימין בן אליעזר

שר התעשיה המסחר והתעסוקה
* פורסם י"פ תשס"ט מס' 5977 מיום 14.7.2009 עמ' 4936.

 

[1] בכפוף לתיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר.