צו הרחבה בענף הפלסטיקה 1974

צו הרחבה בענף הפלסטיקה[1]

לפי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, אני מצווה בזה כי תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, האיגוד הארצי של פועלי הפלסטיקה, לבין התאחדות התעשיינים בישראל, ענף הפלסטיקה ומחלקת העבודה, שנחתם ביום ד' באלול תשל"ג (1 בספטמבר 1973) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 7033/73, כפי שתוקן בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין הצדדים האמורים בתאריך י' בסיון תשל"ד (31 במאי 1974), כמפורט בתוספת, תורחב, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום א' בכסלו תשל"ה (15 בנובמבר 1974) על כל העובדים והמעבידים בישראל בענף האמור, בתעשיה ובמלאכה, למעט עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם.

התוספת

ההוראות המורחבות

מס' הסעיף

בהסכם הקיבוצי

2. הגדרות

מלים המתייחסות למין זכר, כוונתן גם למין נקבה ומלים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך, אלא אם משתמע אחרת.

עובד – כל עובד העובד עבודת כפים (עובד מקצועי או בלתי מקצועי).

משמרת יום – עבודה בתחום השעות 17.00-06.00.

משמרת שניה – עבודה בתחום השעות 22.00-14.00.

משמרת לילה או עבודת לילה – בתחום השעות 06.00-22.00.

שנת עבודה – תקופת עבודה של 12 חדשים לפי הלוח האזרחי (הגריגוריאני), הנהוג במדינה, כולל החופשה השנתית.

שכר יסוד – שכר יסוד + תוספת הותק.

5. תקופת הנסיון

א. כל עובד המתקבל לעבודה נחשב כעובד בנסיון במשך 3 החדשים הראשונים מיום כניסתו לעבודה.

ד. נשאר עובד לעבוד לאחר תקופת הנסיון, ייהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה מיום הכנסו לעבודה.

6. שעות עבודה רגילות

ג. בערב יום הכיפורים ובערב יום ראשון של פסח יעבדו 6 שעות ביום בתשלום של 8 שעות.

7. שעות עבודה נוספות, עבודה בשבתות וימי חג

ד. בעד שעות נוספות ישולם כדלקמן:

בעד השעתיים הראשונות – תוספת של 25% על השכר הכולל.

מהשעה השלישית ואילך – תוספת של 50% על השכר הכולל.

צו תשל"ז-1977

ה. עובד המועסק בימי מנוחה יקבל תוספת של 100% על השכר המשולב המשתלם בעד יום עבודה רגיל.

צו תשל"ט-1979

8. משמרות ועבודת לילה

(א) התוספת לעבודת משמרת שניה תהיה בשיעור 17.5% (במקום 10% עד כה) ואולם עבודת המשמרת כאמור תימשך לא פחות מ-½7 שעות עבודה בפועל למשמרת זו.

(ב) במשמרת שלישית או משמרת לילה תהיה התוספת בשיעור של 40% (במקום 35% עד כה) ואולם עבודת המשמרת כאמור תימשך לא פחות מ-½6 שעות למשמרת זו.

9. שכר יסוד יומי בלירות

צו תשל"ט-1979

א. תעריפי השכר

(הושמט)

ב. שם המקצוע – עובדי ייצור בתעשיית הפלסטיקה

מספר הדרגות – 6 – כשהדרגה א' הנמוכה ביותר והדרגה ו' הגבוהה ביותר.

הגדרת המקצוע – עובד המועסק במחלקות: הזרקה, כבישה, התזה, ניפוח, הדפסה או בכל עיסוק אחר בתעשיית הפלסטיקה, עובד לפי הוראות הממונה עליו וממלא אחר התנאים המפורטים להלן:

1. ביצוע הפעולות ברמת טיב נדרשת;

2. מוציא את הכמות שנקבעה באותן התחנות בהן קיימת נורמה מדודה, ואילו בתחנות בהן לא קיימת נורמה מדודה – בהתאם לתפוקה המקובלת;

3. שמירה קפדנית על הוראות ואמצעי בטיחות במפעל;

4. סידור ושמירה על הנקיון בתחנת העבודה;

5. ניידות בין תחנות העבודה במפעל.

עובדי ייצור – בכניסה.

אחרי שלושה חדשים.

אחרי ששה חדשים.

דרגה א': – עובד המועסק במכונת הזרקה ועובד לפחות 12 חודש.

דרגה ב': – עובד המועסק במחלקת התזה, או ניפוח, או הדפסה, או הזרקה, ועובד לפחות 18 חודש.

דרגה ג': – עובד המועסק במחלקת כבישה ועובד במפעל לפחות שנה, או מועסק בדרגה לפחות שנה, והגיע לרמת התמחות ואחריות סבירה.

דרגה ד': – עובד המועסק במפעל בתפקיד הדורש הכשרה מקצועית או הכשרה בעבודה של לפחות שלושה חדשים בדרך של השתלמות בתחנת העבודה ועובד במפעל לפחות שנתיים. יודע להתגבר על תקלות קלות בשעת הייצור, עוקב אחרי טיב המוצר, הכלי והמכונה ויודע לעבוד בשני תהליכי ייצור שונים לפחות; או עובד כבישה העובד בדרגה ג' לפחות שנה.

דרגה ה': – עובד המועסק כעור לראשון בקבוצת עובדים, במסגרת עבודתו כעובד ייצור או משמש לעתים כמפרק ומרכיב תבניות ויודע את העבודה בשלמותה, עובד במפעל לפחות ארבע שנים.

דרגה ו': – עובד המועסק כראשון בקבוצת עובדים במסגרת עבודתו כעובד ייצור ועובד בדרגה ה' לפחות שנתיים, או משמש בקביעות כמפרק ומרכיב תבניות.

סיווגים מיוחדים:

1. עובדי חצר ושירותים (העובדים במאמץ פיזי מוגבר בעיסוקים אלה). במקומות שקיימות נורמות לעיסוקים אלה – בהתאם לנורמות, במקומות שבהם אין נורמות תשולם תוספת מאמץ פיזי בשיעור 10% לשכר היסוד.

2. עובדי אריזה

עובדים אשר עיסוקם באריזת המוצר בלבד בכל תחנות המפעל, בלי שנדרש מעובדים אלה כל טיפול במכונה או במוצר, ועובדים במפעל לפחות שנה אחת.

3. עובד המועסק באחת מהדרגות אולם לרגל מהות העיסוק, ולמרות שממלא תפקידו כנדרש, לא ניתן לו להתקדם בדירוג משך 4 שנים לפחות, הוא זכאי לעלות בדרגה אחת שתיחשב כדרגה אישית, וזאת פעם אחת בלבד.

צו תשל"ט-1979

10. תוספת ותק

(הושמטה)

צו תשל"ט-1979

11. תוספת משפחה

(הושמטה)

12. תוספת יוקר

תוספת יוקר תשולם לעובדים בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בין התאחדות התעשיינים לבין הסתדרות העובדים הכללית.

צו תשל"ז-1977

16. חופשה שנתית

מכסת החופשה תהיה כדלקמן: ימי עבודה

אחרי ובעד השנה השלישית והרביעית לעבודת העובד במפעל 12

אחרי ובעד השנה החמישית לעבודת העובד במפעל 14

אחרי ובעד השנה השישית, השביעית והשמינית לעבודת העובד במפעל 19

אחרי ובעד השנה התשיעית ואילך 26

17. השתתפו בהוצאות הבראה

צו תשל"ז-1977

מכסת ימי

הבראה לשנה

בעד השנה הראשונה, השניה והשלישית לעבודה במפעל 5

בעד השנה הרביעית ועד השנה התשיעית לעבודה במפעל 7

בעד השנה העשירית לעבודה במפעל 7*

בעד השנה האחת-עשרה ועד החמש-עשרה לעבודה במפעל 8

בעד השנה השש-עשרה לעבודה במפעל ועד השנה התשע-עשרה 9

בעד השנה העשרים ואילך לעבודה במפעל 10

* לפי הכרעת ועדת המעקב מטעם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.

הזכות להבראה מותנית ביציאה לחופשה שנתית.

ב. עובד זכאי לצבור זכויות השתתפות המעביד בהוצאות הבראה האמור לעיל, במשך שנתיים ימים.

ג. שיעור ההשתתפות בדמי הבראה יהיה לפי תעריפי בתי-ההבראה של קופת-חולים או של משקי העובדים, לפי התעריף למקומות המוזמנים לחברי קופת-חולים (התקשרויות).

18. בגדי עבודה

א. עובדים אחרי 6 חדשי עבודה במפעל יקבלו 2 חליפות עבודה וזוג אחד נעלי עבודה – אחת לשנה על חשבון המפעל.

ב. עובדים המועסקים למעשה ובקביעות בעבודות ובעיסוקים הנזכרים ברשימה דלהלן, יהיו זכאים לקבל 2 חליפות עבודה ו-2 זוגות נעלי עבודה אחת לשנה, על חשבון המפעל:

1. עובדים המועסקים בסיכה, אחזקת מכונות ומסגרים העוסקים בריתוך (אוטוגני וחשמלי).

2. עובדים שעיקר תעסוקתם נקיון תחנות העבודה והמעברים באולמי הייצור ומטפלים בהעברת תבניות אל ומתחנות העבודה.

3. עובדים המועסקים בעבודות סבלות של חמרי גלם כאשר המשא מועבר בצמוד לגופם (כולל עובדי חצר במפעלים אשר בהם על עובדי החצר מטילים עבודת סבלות והעברת משאות כמפורט בסעיף זה).

4. עובדים המועסקים במטבח צבאים (הכנת וערבוב צבעים).

5. עובדים המועסקים במחלקת דבק פלסטי.

6. עובדים המועסקים ביציקת יד של גופים מפלסטיק (כגון ייצור בובות).

7. עובדים המועסקים בצביעת מוצרים ביד.

8. עובדים המועסקים בהכנת התערובת והכנסתה למכונה המייצרת מוצרים מקצף פלסטי (מולטו פרן).

19. חופשת חגים

א. כל עובד שעבד במפעל לא פחות משלושה חדשים, ולא נעדר מהעבודה סמוך ליום חג (זאת אומרת יום לפני ו/או יום אחרי החג), אלא בהסכמת המעביד, יקבל תשלום מלא בעד יום העצמאות, ושמונה ימי חגי ישראל (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, שני ימי סוכות, שני ימי פסח, חג השבועות).

ב. חלה עובד או שירת במילואים ביום חג, ישלם לו המעביד 25% מהשכר לו היה זכאי בעד יום החג הנדון, ובלבד שתשלום זה – ביחד עם דמי המחלה או דמי התגמולים למשרתים במילואים – במידה שהעובד מקבלם – לא יעלה על 100% משכרו.

ג. המעביד ישלם בעד ימי החג דלעיל גם אם יחולו בשבת.

20. ביטוח נוסף בפני תאונות בעבודה

ג. בלי לשנות את אחריות המפעל לגבי תאונות בעבודה הנקובות בחוק, במקרה של תאונה בעבודה הגורמת לעובד ביטול זמנים מן העבודה והמוסד לביטוח לאומי יכיר בה בתור כזאת, יקבל הנפגע את דמי הפגיעה בשיעורים הבאים: בעד יום התאונה יש לשלם שכר מלא בהתאם לחוק. בעד היום השני והשלישי לתאונה הגורמת לאי כושר העבודה עד 12 יום ישלם המעביד 50% משכרו של העובד; בעד יתר ימי אי כושר עבודה בפגיעה כזאת וכן במקרה של פגיעה הגורמת לאי כושר העבודה העולה על 12 יום ועד לשובו של העובד לעבודה או עד קביעת דרגת נכותו על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, ישלים המעביד את דמי הפגיעה על ידי תוספת עד כדי 80% משכרו הכולל של העובד.

21. ימי אבל

עובד (לאחר תקופת נסיון) המקיים חובת ימי "שבעה" לפי דיני ישראל (במות הורים, ילדים, בן-זוג, אחים ואחיות) יהיה זכאי לתשלום שכרו בעד ימי העבודה שהפסיד בפועל עקב ה"שבעה". עובד כאמור בן דת אחרת, הנעדר עקב אבל על מות קרובים כאמור, ורק אם חייב בכך על פי דתו, יהיה זכאי לתשלום שכרו בעד ימי העבודה שהפסיד בפועל, עד 6 ימי עבודה כאמור.

צו תשל"ז-1977

21א. עובד יהיה זכאי ליום שמחה בתשלום במקרה של נישואיו, וכן נישואי בנו או בתו.

22. נסיעות

עובדים יהיו זכאים להחזר הוצאות נסיעה בפועל מביתם למקום העבודה ובחזרה בשיעור של 75% מהוצאות הנסיעה הריאליות בתחבורה הציבורית (אוטובוסים) בתחום של עד 25 קילומטר מהמפעל למקום המגורים.

24. ביטוח מחלה

המעביד ישלם ל"מבטחים" תמורת ביטוח למקרה של מחלת העובד 2.5% משכרו הכולל של כל עובד. ההסדר האמור בא להסיר מהמעביד כל אחריות למקרה של מחלת העובד, ועל ידי תשלום ביטוח המחלה כאמור לעיל ישוחרר המעביד מתשלום דמי מחלה לעובד ו/או להשלמה כלשהי של דמי מחלת העובדים.

31. ניכוי מסים

א. המעביד ינכה משכרם של העובדים הנמנים על האיגוד המקצועי של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל (להלן – ההסתדרות) את מסי ההסתדרות (מס אחיד) לפי רשימה שתימסר לו ויעביר את הסכומים שנוכו על ידו ללשכת המס של ההסתדרות.

ב. המעביד ינכה משכרם של העובדים שאינם מאורגנים בארגון כלשהו דמי טיפול מקצועי ארגוני לזכות הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, בשיעור שנקבע בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, והתקנות על פיו. המעביד יעביר מדי חודש את הכספים שנוכו כאמור לתעודתם.

35. פיצויי פיטורים

כל עובד יומי שמלאו לו בפועל 8 שנות עבודה רצופות ומעלה ביום 1.7.72 יקבל בעד כל שנת עבודה שלאחר 1.7.72 פיצויי פיטורים בשיעור שכר של 18 ימי עבודה, במידה שמגיע לו על-פי החוק או הסכם העבודה, וחלק יחסי לחלקי שנה. כל עובד יומי שמלאו לו בפועל 8 שנות עבודה רצופות במפעל לאחר התאריך כאמור, יקבל פיצויי פיטורים בשיעור שכר של 18 ימי עבודה, במידה שמגיע לו, בעד שנת העבודה התשיעית וכל שנה שלאחר מכן, כפוף לאמור בהמשך. עובדים בעלי ותק של 13 שנות עבודה ומעלה במפעל ביום 1.1.73 יקבלו בעד כל שנת עבודה שלאחר 1.1.73 ואילך, במידה שמגיע להם על פי החוק או ההסכם, פיצויי פיטורים בשיעור שכר של 25 ימי עבודה וחלק יחסי לחלקי שנה; עובדים שהגיעו לוותק של 13 שנות עבודה במפעל לאחר התאריך האמור יקבלו, במידה שמגיע להם, פיצויי פיטורים בשיעור שכר של 25 ימי עבודה בעד השנה הארבע עשרה וכל שנה שלאחר מכן וחלק יחסי לחלקי שנה.

י"ב בחשון תשל"ה (28 באוקטובר 1974) משה ברעם

שר העבודה
[1] פורסם י"פ תשל"ה מס' 2061 מיום 14.11.1974 עמ' 347.

תוקן י"פ תשל"ז מס' 2339 מיום 1.7.1977 עמ' 1803 – צו תשל"ז-1977.

י"פ תשל"ט מס' 2513 מיום 11.2.1979 עמ' 940 – צו תשל"ט-1979.