בתי הדין לעבודה

פסק – דין

1. 1.       התובע עותר לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

לטענת התובע, הפסקת עבודתו אצל הנתבעת נבעה מהפסד הנתבעת במכרז לאספקת שירותי שמירה לאתרי משרד הרווחה, ובכללם שירות המבחן בטייבה בו עבד התובע בפועל. בנסיבות אלו הוצע לתובע להתייצב לעבודה באתרי עבודה חלופיים המרוחקים ממקום מגוריו, הצעות שלא איפשרו המשך עבודתו אצל הנתבעת, ועל כן זכאי הוא לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

1. 2.       בכתב ההגנה נטען כי הנתבעת מעולם לא הפסיקה את עבודת התובע ו/או פיטרה אותה מעבודתו; מאחר והנתבעת חדלה מלספק שירותים לאתרי משרד הרווחה בהם עבד התובע, הזמינה הנתבעת, במכתבה מיום 9.3.06, את התובע לשיבוץ עבודה מחדש באתרים חלופיים באותם תנאי שכר ובאותם תנאי עבודה, והתובע אף קיבל על כך הודעה טלפונית, אלא שהתובע לא הופיע לפגישה שנקבעה ליום 14.3.06  ולפגישה ביום 23.3.06 לצורך השיבוץ החלופי ולא הודיע לנתבעת באם מעוניין לקבל הצעתה.

בנסיבות שבהן התובע הוא אשר סירב להצעות העבודה החלופיות של הנתבעת ונטש את מקום עבודתו מרצונו החופשי, ולא זו אף זו, בחר מרצונו להמשיך ולעבוד באותו אתר עבודה בו עבד אלא באמצעות החברה שזכתה במכרז, "חברת השמירה בע"מ", אין הוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים ו/או לדמי הודעה מוקדמת.

1. 3.       בדיון מיום 29.1.07, בפני כב' הרשמת שלי ולך, הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו הינם מוותרים על שמיעת הראיות בתיק ומסכימים כי פסק הדין ינתן בהתאם לתצהירים ולסיכומים שיוגשו מטעמם.

1. 4.       התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. מטעם הנתבעת הוגש תצהירה של הגב' רונית פינקלשטיין, מנהלת הנתבעת (להלן – הגב' פינקלשטיין).

דיון והכרעה:

העובדות הצריכות לעניין:

1. 5.       הנתבעת הינה חברה פרטית המספקת שירותי שמירה ואבטחה. בזמנים הרלוונטים לתביעה עסקה הנתבעת במתן שירותים למשרד הרווחה, ובכללם שירות המבחן טייבה, בו שימש התובע כמאבטח וזאת החל מיום 2.3.04.
2. 6.       במכתב מיום 9.3.06 הודיעה הנתבעת לתובע כי עקב העובדה שהחברה מפסיקה לספק שירותים לאתרי משרד הרווחה, החל מיום 4.4.06, הינו מוזמן לשיבוץ מחדש ע"י הנתבעת באתרים חלופיים ובאותם תנאי עבודה, ולשם כך עליו להתייצב לראיון עבודה ביום 14.3.06. עוד הובהר לתובע כי במידה ולא יתייצב לראיון העבודה ו/או לא יצור קשר עם הממונה מטעם הנתבעת לשם תיאום שעת הראיון, תסיק מכך הנתבעת כי אין הוא מעוניין להמשיך ולעבוד אצלה.
3. 7.       במכתב ב"כ התובע מיום 18.3.06 נטען כי כל מטרת הודעת הנתבעת במכתבה מיום 9.3.06 הוא להעביר את התובע "לרשות" חברת השמירה, אשר זכתה במכרז לאספקת שירותי האבטחה למשרד הרווחה, תוך השתמטות מתשלום פיצויי הפיטורים וזכויות נוספות המגיעות לתובע מאת הנתבעת. כן נטען, כי אפילו היה התובע מעוניין להתייצב לראיון העבודה, לא היה באפשרותו לעשות כן שכן הודעת הנתבעת הגיעה לידי התובע רק ביום 15.3.06, יום לאחר מועד הראיון. לפיכך, נתבקשה הנתבעת להודיע ו/או לשגר לב"כ התובע ישירות כל הצעת עבודה שיש בידה להציע לתובע, והא ימציאה לתבוע בעצמו, שאם לא כן תחשב הפסקת עבודתו כפיטורים.
4. 8.       הנתבעת השיבה לאמור במכתב ב"כ התובע, במכתבה מיום 23.3.06 בו דחתה הטענות המיוחסות לה. בנוסף הדגישה הנתבעת כי עובר להמצאת המכתב מיום 9.3.06 לידי התובע, קיבל התובע, עובד יום 12.3.06, הודעה טלפונית בדבר תוכנו של המכתב , לרבות לעניין קיום הפגישה לצורך השיבוץ מחדש ביום 14.3.06. בכל מקרה, הביעה הנתבעת נכונות גם במכתב זה לשבץ את התובע לביצוע עבודות שמירה באחד מן היישובים החלופיים כדלקמן: בת חפר כפר יונה או זמר.
5. 9.       במכתב מיום 30.3.06 הודיעה הנתבעת לתובע כי בהתאם לדרישת משרד הרווחה, תוסיף היא ליתן שירותי אבטחה עד ליום 20.4.06, ולא עד ליום 4.4.06, כפי שנקבע מלכתחילה.

אשר לזכאות התובע לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת

1. 10.   התובע מסר בתצהירו כי לאחר שחברת השמירה זכתה במכרז למתן שירותי השמירה באתרי שירותי המבחן במחוז תל-אביב והמרכז, ועל פי החלטת קב"ט המחוז, הוחלט על המשך עבודתו באותו מקום עבודה, בו הוצב קודם לכן ע"י הנתבעת, שירות המבחן טייבה, וזאת חרף הפסקת ההתקשרות עם הנתבעת בכל המחוז. לדבריו, אין הוא יכול לעבור לעבוד בעיר אחרת, המרוחקת ממקום מגוריו כגון זמר ויישובים אחרים בצפון ולכן בנסיבות אלה הינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים.

לטענת התובע, הנתבעת התעלמה מהעובדה שעם הפסקת ההתקשרות בינה לבין משרד הרווחה, סוכם כי התובע יוסיף לעבוד באותו מקום בטייבה וזאת חרף חילופי המעבידים במקום, ועל אף דרישתו המפורשת של ב"כ התובע, לא הועברו אל ב"כ התובע הצעות חלופיות מפורטות, ואין לראות באלו שהוצעו בגדר הצעות של ממש.

בנוסף הכחיש התובע קבלת הודעת הנתבעת על המשך עבודתה באתר עד ליום 20.4.06.

1. 11.   הגב' פינקלשטיין עמדה בתצהירה על כך שהתובע ידע מראש על סיום ההתקשרות של הנתבעת עם משרד הרווחה, והוא זה שבחר מיוזמתו להתפטר ללא מתן הודעה מוקדמת כמתחייב עפ"י דין, וזאת על אף העובדה שהוצעו לו שלושה אתרי שמירה חלופיים, המרוחקים, לכל היותר, מרחק של 13 ק"מ מהעיר טייבה בה עבד התובע. התובע ו/או בא כוחו נמנעו מלהגיב להצעות אלו. עוד הדגישה הגב' פינקלשטיין כי ביום 30.3.06 נמסר לתובע במסירה אישית, ע"י מר דני גלעד, מכתבה בו הודע לו כי שירותי הנתבעת למשרד הרווחה ובכלל זה לשירות מבחן טייבה ינתנו עד ליום 20.4.06 כך שיש לקבוע כי העסקת העסקת התובע הגיעה אל קיצה רק ביום 20.4.06 .

1. 12.   עוד נטען ע"י הגב' פינקלשטיין כי התובע מבסס זכאותו לתשלום פיצויי פיטורים על שתי גרסאות סותרות; מחד, טוען התובע כי התפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים ומאידך, טוען כי פוטר על ידי הנתבעת ודי בכך כדי לדחות תביעתו.

1. 13.   לאחר שבחנתי טענות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות בתיק, מצאתי כי דין התביעה להידחות, וזאת כפי שיובהר להלן.

בעד"מ 1011/04 דינמיקה שירותים בע"מ נ' טטיאנה וורונין ואח', לא פורסם, נפסק כי:

"ככלל, עובד הממשיך לעבוד במקום עבודה פלוני לאחר החלפת הבעלים בו, אינו זכאי לפיצויי פיטורים בשל עצם החלפת הבעלות במפעל. עם זאת, סעיף 1(א) לחוק אינו שולל זכאות לפיצוי פיטורים מעובדים שפוטרו על ידי מעסיקם הקודם; או בעת החלפת ספקי שירותי ניקיון, מקום בו הזכאות לפיצויים נקבעה בהסכם קיבוצי. יתכנו נסיבות בהן עובד הממשיך לעבוד באותו מקום עבודה פיזי, בעת החלפת ספקי שירות, ימצא זכאי לפיצויי פיטורים ממעסיקו הקודם, וזאת על שום שרואים את החלפת ספקי השירות כפיטורים. מבלי לקבוע רשימה סגורה של מקרים, נסיבות אלו כוללות מצב שבו ספק השירות הקודם אינו מציע לעובד מקום עבודה חלופי סביר וממשי…."

14.14.   אין מחלוקת כי לא היה אקט מפורש של פיטורין מצד הנתבעת. השאלה הנשאלת בעניננו הינה, לפיכך, האם 3 הצעות העבודה שהוצעו לתובע ע"י הנתבעת לא היו בבחינת "מקום עבודה חלופי סביר", כי אם בבחינת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, ומשכך בדין השיב התובע ריקם להצעה זו, או שמא, כטענת הנתבעת, עזב התובע את עבודתו בנתבעת מרצונו בנסיבות בהן אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים?

1. 15.   לעניין קיומה של "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" לצורך יישום הוראות סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, נפסק כי:

"יש לראות כהרעה מוחשית בתנאי העבודה, העבדת עובד, העוסק בשמירה, לאתר עבודה רחוק ממעונו באופן משמעותי, ובתנאי עבודה קשים יותר מהמקום הקודם, ובו העובד ישתכר פחות מאשר השתכר קודם לכן" (ר' דב"ע נד/248-3, נד/31-2 שוניה רוזנטל נ' שמירה וביטחון בע"מ, לא פורסם)

ועוד:

"העתקת מקום עבודה למרחק של 27 ק"מ, המחייבת היזקקות לשלושה אוטובוסים על מנת להגיע למקום העבודה, מהווה הרעת תנאים מוחשית, המזכה עובד מתפטר בפיצויי פיטורים." (דב"ע נו/228-3 רשת מעונות מרגלית נ' עליזה כהן, לא פורסם; ד"מ (ת"א) 3561/99 קותיאן ציפי נ' בנייני אייפל בע"מ, לא פורסם)

כן נפסק, בפרשת פרח שקד, אשר אושרה ע"י בית הדין הארצי, כי מקום שביום האחרון לעבודה אין בפני העובד הצעה עבודה קונקרטית ניתן לראות במעביד כמי שפיטר את עובדו.

(ר' ד"מ 2203/01 ריסין בוריס – "פרח שקד" בע"מ, (ניתן ביום 25.4.02, ע"י מותב בראשות כב' השופטת גליקסמן), פורסם בעבודה ועוד;          בר"ע 1269/02 פרח השקד בע"מ – בוריס ריסין, (ניתן ביום 13.6.02, פורסם בעבודה ועוד)

1. 16.   אלא שבמקרה דנן, טענת התובע כי "אינו יכול לעבור לעיר אחרת, הרחוקה ממקום מגוריו, כמו זמר ואיזורים אחרים בצפון", נטענה בעלמא. התובע לא סתר טענת הנתבעת כי אתרי העבודה החלופיים שהוצעו לו על ידי התובעת היו מרוחקים, לכל היותר, מרחק של כ-13 ק"מ בלבד ממקום עבודתו בטייבה, ומשכך אין לומר כי מדובר באתר עבודה הרחוק משמעותית ממעונו באופן שאין לדרוש ממנו כי יעתר להצעות עבודה אלה, או כי מדובר ב"נסיבות אחרות" ביחסי עבודה  שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך עבודתו בנתבעת. בתצהירו לא פירט התובע העובדות התומכות בטענתו, ו/ואו מסבירות מקור "חוסר יכולתו" להשתלב לעבודה באתרים אלו.

התובע לא סתר טענת הנתבעת כי הוצע לו להמשיך ולעבוד באותם תנאי העסקה ובאותו שיעור שכר. על כן, אין המדובר בעניננו, כבפרשת פרח שקד, במצב בו העובד הושאר "תלוי באויר", כאשר מחד, ידע על הפסקת ההתקשרות בין החברה המעסיקה אותו לבין החברה המזמינה, ומאידך, לא הוצעה לו כל עבודה חלופית על ידי מעסיקתו, כך שניתן לראות בהתנהגות המעסיקה משום  פיטורים, אף שהדבר לא נאמר מפורשות.

בנסיבות אלה, אין לומר אלא שהצעות העבודה החלופיות שהוצעו לתובע, לגביהן לא הובהר מדוע סירב לקבלן, היו בבחינת הצעות עבודה סבירות וממשיות שהוצעו בכנות ובתום לב ולא מתוך ניסיון להשתמט מתשלום זכויותיו, כנטען על ידו.

משלא עלה בידי התובע להוכי כי סירובו להצעות העבודה החלופיות שהוצעו לו על ידי הנתבעת היה מוצדק, אין לקבוע אלא שהתובע הוא זה שהתפטר מעבודתו ובנסיבות אלה לא קמה לו הזכאות לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

כל אלו ועוד, התובע לא הניח כל תשתית ראייתית התומכת בטענתו כי בין הנתבעת לבין קב"ט המחוז "סוכם" שהתובע ימשיך להיות מועסק באמצעות חברה אחרת במקום עבודתו בטייבה, ואף ששמו של אותו הקב"ט, מר אבי קורן, ננקב עוד בכתב התביעה, התובע לא טרח להגיש כל תצהיר מטעמו של מר קורן כדי  שיאשש גרסתו.

בהעדר עדות ל"הסכמה" זו מצד הנתבעת אין לחייבה בתשלום פיצויי פיטורים לתובע.

1. 17.   לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

1. 18.   התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך 1,500 ₪ צמודים כדין מהיום.

ניתן היום, כ"ז בסיון תשס"ז (13 ביוני 2007), בהעדר הצדדים.

________________

ורדה סאמט – שופטת