צו הרחבה בענפי המלאכה והתעשיה הזעירה 1980

צו הרחבה בענפי המלאכה והתעשיה הזעירה[1]

לפי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, אני מצווה כי תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות בעלי מלאכה ותעשיה זעירה לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, שנחתם ביום ט' באדר תשל"ט (8 במרס 1979) ושמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7013/79, כפי שתוקן בהסכמים הכלליים שמספריהם בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7042/79 ו-7015/80, תורחב, וכי ההוראות האמורות, המפורטות בתוספת הראשונה, יחולו מיום י"ז בתמוז תש"ם (1 ביולי 1980) על כל העובדים והמעבידים בישראל המעסיקים לא יותר מ-20 עובדים בענפי המלאכה והתעשיה הזעירה המפורטים בתוספת השניה, למעט עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם, ולמעט עובדי "המשקם" לתעסוקת קשישים ובעלי כושר גופני מוגבל בע"מ, ולמעט עובדים עם מגבלות פיסיות, נפשיות ושכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף בהחזקתם.

אין בצו הרחבה זה כדי לפגוע בתקפם של צווי הרחבה אחרים החלים על מעבידים ועובדים בענפי המלאכה והתעשיה.

תוספת ראשונה

ההוראות המורחבות

מספר הסעיף

בהסכם

פרק שלישי – סדר קבלת עובדים ותקופת נסיון

2. כל עובד נחשב כעובד בנסיון במשך 6 החדשים הראשונים לעבודתו. המעסיק רשאי להאריך את תקופת הנסיון לעוד 3 חדשים.

3. בתקופת הנסיון רשאי המעסיק לפטק את העובד עם מתן הודעה מוקדמת של יום אחד לכל חודש עבודה.

4. עובד המתפטר מהעבודה בתקופת הנסיון חייב בהודעה כאמור.

פרק רביעי – תנאים סוציאליים

ת"ט תש"ם-1980

א. כל עובד זכאי לחופשה שנתית בתשלום. מכסת ימי החופשה השנתית (בהתאם להסכם המסגרת עם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים מיום 13.2.1976) (נספח א') יהיה כדלקמן:

אחרי ובעד השנה הראשונה והשניה לעבודת העובד במפעל – 12 ימי עבודה.

בעד השנה השלישית והרביעית לעבודת העובד במפעל – 13 ימי עבודה.

בעד השנה החמישית לעבודת העובד במפעל – 14 ימי עבודה.

בעד השנה הששית, השביעית והשמינית לעבודת העובד במפעל – 19 ימי עבודה.

בעד השנה התשיעית ומעלה לעבודת העובד במפעל – 26 ימי עבודה.

ב. ימי הבראה ודמי הבראה

כל עובד זכאי לדמי הבראה עבור השנה שחלפה. מספר ימי ההבראה (לפי ההסכם עם לשכת התיאום מיום 13.2.1976) יהיה כדלקמן:

בעד השנה הראשונה ועד השנה השלישית לעבודת העובד במפעל – 5 ימי הבראה.

בעד השנה הרביעית ועד השנה העשירית לעבודת העובד במפעל – 7 ימי הבראה.

בעד השנה האחת-עשרה ועד השנה החמש-עשרה לעבודת העובד במפעל – 8 ימי הבראה.

בעד השנה השש-עשרה ועד השנה התשע-עשרה לעבודת העובד במפעל – 9 ימי הבראה.

בעד השנה העשרים ואילך לעבודת העובד במפעל – 10 ימי הבראה.

שיעור דמי ההבראה יהיה בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי מיום 9.6.1978 שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית.

ג. חופשת חג

1. נוסף לחופשה הרגילה יהיו העובדים חופשיים בימי חג ומועד.

2. כל העובדים יקבלו תשלום מלא בעד חופשה של 10 ימי חג – 9 ימי חג בישראל ויום בחירה נוסף.

3. שבתון המוכרז על ידי הממשלה דינו כיום חג.

ד. חופשות שונות

1. חופשת נישואין בת 3 ימים בתשלום תינתן לעובד קבוע לרגל נישואיו.

2. חופשה בת יום אחד בתשלום תינתן לעובד קבוע ביום הלידה של ילדו וכן חופשה בתשלום בת יום אחד ביום הברית.

3. עובד קבוע השרוי באבל זכאי להיעדר מעבודתו בשבעת ימי אבלו לפי דיני ישראל או לפי דת אחרת, וימי ההיעדרות לא ינוכו משכרו של העובד.

4. נסגר בית המלאכה מפאת ישיבת שבעה של בעל המפעל, ייזקפו ימי הבטלה של העובדים על חשבון החופשה השנתית.

ה. ביטוח מחלה

המעסיק ישלם ל"מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים, 2.5% משכרם הכולל של העובדים על מנת להקנות לעובדים דמי מחלה בהתאם לתקנות "מבטחים".

ו. דמי נסיעה

המעסיק ישא בהוצאות הנסיעה של עובד לעבודה ובחזרה ממנה בהתאם לאמור בהסכם שנחתם ביום 13.2.1976 בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית.

ז. מס אחיד ודמי טיפול מקצועי

1. המעסיק ינכה משכרו של כל אחד מעובדיו, שהוא חבר בהסתדרות הכללית של העובדים בא"י, או בארגונים המסונפים באיגוד מקצועי שלה (הסתדרות הפועל המזרחי, הסתדרות פועלי אגודת ישראל), את דמי החבר בהם (מס אחיד).

2. המעסיק ינכה משכרו של כל אחד מעובדיו, שאינו חבר בשום ארגון עובדים, דמי טיפול מקצועי ארגוני לזכות ההסתדרות כארגון היציג כקבוע בתקנות על פי חוק הגנת השכר.

3. הסכומים שינוכו לפי סעיפים קטנים 1 ו-2 לסעיף זה, יועברו על ידי המעסיק ללשכת המס של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י מדי חודש בחדשו.

ט. שכר עבודה

שכרו של עובד לא יפחת מן הנקוב להלן, בהתאם לוותקו אצל אותו מעביד.

(הושמטו)

תוספת השניה

1. טכסטיל 19. מברשות ומטאטאים

2. מתכת חשמל ואלקטרוניקה 20. מספרות

3. מזון 21. מכבסות

4. נעליים, עור ובורסקאות 22. מסגרות לתמונות

5. קרמיקה 23. טכנאי שיניים

6. פלסטיקה 24. טכנאי טלויזיה

7. מרצפות 25. ייצור מקררים מסחריים

8. אורטופדים 26. פוליטורה

9. אופטיקאים 27. צורפים

10. אספלט 28. צבעים

11. בתי ספר לנהיגה 29. צעצועים

12. בלוקים, מוצרי בטון 30. צילום

13. דקורטורים, וילונות 31. קוסמטיקאיות – שרות

14. זגגים 32. רפדים

15. חשמלאים 33. רוקמים

16. חייטים 34. שרברבים

17. מצבות 35. תפרים

18. מזוודות

ח' בתמוז תש"ם (22 ביוני 1980) ישראל כץ

שר העבודה והרווחה
[1] פורסם י"פ תש"ם מס' 2641 מיום 1.7.1980 עמ' 2013.

ת"ט י"פ תש"ם מס' 2651 מיום 14.8.1980 עמ' 2262.