חוק עבודת נשים
חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954
1. עבודות אסורות ועבודות מוגבלות
2. תנאים לעבודת לילה (תיקון: תשכ"ג, תשל"ג, תשמ"ו)
3. סמכות בית הדין לעבודה (תיקון: תשמ"ו)
4. סירוב לעבוד בלילה (תיקון: תשמ"ו)
5. (בוטל) (תיקון: תשמ"ו)
6. חופשת לידה (תיקון: תשמ"ו, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"א4,3, תשס"ב, תשס"ג5,תשס"ד7,6, תשס"ה9, תשס"ז10, תשס"ז12,11, תש"ע16, תשע"ב17)
6א. – 6ב (בוטלו)
7. זכות להיעדר מהעבודה (תיקון: תשכ"ד, תשמ"ח, תש"ן, תשנ"ח, תש"ס, תשס"ז, תשס"ח14, תש"ע16, תשע"א)
7א. הפרשות לקופת גמל בחופשת לידה ובשמירת הריון (תיקון: תשס"ד6, תשס"ה, תשס"ז)
8. איסור העבדה בחופשת לידה (תיקון: תשס"ז)
9. הגבלת פיטורים (תיקון: תשכ"ד, תש"ן, תשנ"ח, תש"ס, תשס"א, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח, תש"ע15)
9א. איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה (תיקון: תשס"ז)
9ב. היתר לגבי עובדת בהריון – תחילת תוקף (תיקון: תשס"ד, תשס"ז)
9ג. תחולת הוראות על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע"א, תשע"ב17)
9ה. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מיועד (תיקון: תשע"א)
9ו. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע"א)
9ז. הודעה על הפסקת הליך אימוץ או אומנה או על הפסקת היריון של אם נושאת (תיקון: תשע"א)
10. עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ח, תשס"ז, תשס"ח13)
11. פנקס העובדות
12. פרסום הוראות החוק
13. סמכויות פיקוח (תיקון: תשס"ז)
13א. סמכות שיפוט ותרופות (תיקון: תשס"ו)
13ב. זכות תביעה (תיקון: תשס"ו)
13ג. זכות התערבות בתובענות (תיקון: תשס"ו)
16. ראיות
17. בית המשפט המוסמך
18. דין אגודה שיתופית (תיקון: תשס"ד6)
19. המדינה כמעביד
20. ביצוע ותקנות
21. חובת התייעצות (תיקון: תשמ"ו)
22. העברת סמכויות
23. שמירת זכויות
24. הוראות מעבר
25. ביטול
חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 1
1. עבודות אסורות ועבודות מוגבלות
שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור או להגביל העבדת עובדת בעבודה פלונית בתהליך ייצור פלוני או במקום עבודה פלוני שהעבודה בהם עלולה, לדעתו, לפגוע במיוחד בבריאות האשה.
2. תנאים לעבודת לילה (תיקון: תשכ"ג, תשל"ג, תשמ"ו)
(א) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תנאים להעבדת עובדת בלילה, הדרושים לדעתו לענין בריאותה או בטיחותה; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל או לגבי סוגים של עובדות או תפקידים, וכן ניתן לקבוע בהן חובה על מעביד למסור הודעה על העבדת עובדת בלילה;
(ב) "לילה" – פרק זמן של אחד-עשרה שעות ובהן השעות שבין 24.00
ובין 06.00, ובחקלאות השעות שבין 24.00 ובין 05.00.
(ג) לא יסרב מעביד לקבל אשה לעבודה בשל כך בלבד שהיא הודיעה עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות וכן על שירותים, מקומות, עבודה ותפקידים המפורטים להלן:
(1) בשירותי המדינה שפירט שר העבודה בתקנות, לאחר שנוכח, כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלא היא חיונית למדינה ואינה עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האשה;
(2) במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;
(3) בעתונות, להוציא הדפסת עתונים;
(4) בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה ובבתי עינוג כמשמעות שעשועים ציבוריים בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935;
(5) בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי-חיים;
(6) בתפקידי הנהלה, אין בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים;
(7) כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעבידה כל פיקוח על הזמן שבו נעשית העבודה;
(8) בשירותי תעופה וים;
(9) בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בועידות בין-לאומיות.
(ד)2 (בוטל)
3. סמכות בית הדין לעבודה (תיקון: תשמ"ו)
(א) לבית דין אזורי לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בתובענות שעילתן בהוראות סעיף 2(ג).
(ב) לא יזדקק בית דין אזורי לעבודה לתובענה כאמור בסעיף קטן (א), שהוגשה לאחר שחלפו שלושה חדשים מיום היווצר העילה.
4. סירוב לעבוד בלילה (תיקון: תשמ"ו)
עובדת במקום עבודה שבו לא עבדו קודם לכן בלילה, שנדרשה לעבוד בלילה, רשאית להודיע למעבידה בכתב, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה, כי אין היא מסכימה לעבודה בלילה.
5. (בוטל)(תיקון: תשמ"ו)
6. חופשת לידה (תיקון: תשמ"ו, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"א4,3, תשס"ב, תשס"ג5,תשס"ד7,6, תשס"ה9, תשס"ז10, תשס"ז12,11, תש"ע16, תשע"ב17)
(א) עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעבידה חופשת לידה ולא יעבידנה בתוך חופשת הלידה.
(ב)(1) חופשת הלידה שהיא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או
פחות מזה כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום
הלידה.
(2) עובדת רשאית לקצר את חופשת הלידה, ובלבד שחופשת הלידה לא תפחת מארבעה עשר שבועות, או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של חופשת הלידה, אם מימשה את זכותה להאריכה לפי סעיפים
קטנים (ב1), (ג) ו-(ד) (להלן – הארכות).
(3) עובדת שהודיעה על רצונה לקצר את חופשת הלידה כאמור
בפסקה (2), לא יוכל המעביד לדחות את החזרתה לעבודה למשך יותר משלושה שבועות מיום שהודיעה כאמור.
(4) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן הודעה על קיצור חופשת הלידה כאמור בסעיף קטן זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות להודעה למי שהעובדת עבדה אצלו לפני חופשת הלידה, ולמעביד אחר.
(5) הוראות פסקאות (1) עד (4) לא יחולו על עובדת שעבדה לפני יציאתה לחופשת לידה פחות משנים עשר חודשים אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה; חופשת הלידה של עובדת כאמור היא ארבעה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה.
(ב-1) עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים תוך תקופת חופשת הלידה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
(1) להאריך את חופשת הלידה לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; בסעיף זה, "אשפוז" – שהות של אדם בבית חולים במשך 12 שעות לפחות לשם קבלת טיפול רפואי;
(2) לפצל את חופשת הלידה כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר יום הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
(ג) עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את חופשת הלידה בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל בילד השני.
(ד) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאישפוז, תוך תקופת חופשת הלידה כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) או (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
(1) להאריך את חופשת הלידה לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מעשרה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזו של הילד אשר ילדה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה;
(2) לפצל את חופשת הלידה כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר יום הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
(ד1) (בוטל) (תיקון תשע"ב)
(ד2) הזכאות להארכת חופשת הלידה לפי סעיפים קטנים (ב-1) עד (ד) היא מצטברת, ובלבד שכל ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב-1)(1) ו (ד)(1) לא יעלו יחד על עשרה שבועות.
(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב) מותר לקצר את חופשת הלידה, בהסכמת העובדת ובאישור שבכתב מאת רופא, אם הנולד איננו בחיים או שהעובדת הסכימה שילדה יאומץ לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א1981, או שהיא אם נושאת כמשמעותה בחוק הסכמים לנשיאת עובדים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 (להלן – אם נושאת), ובלבד שהחופשה תכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה ואולם לגבי עובדת שהסכימה שילדה יאומץ או לגבי עובדת שהיא אם נושאת, לא יהיה תוקף לזכאותה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה על הסכמתה לקצר את חופשת הלידה בדרך, במועד ולמי קבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.
(ו) שר העבודה רשאי לנקוב, בתקנות עבודות מסוימות שבהן תהא חופשת הלידה שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות.
(ז) (בוטל)6
(ז1) (1) עובד שבת זוגו ילדה, ומתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן,
ייתן לו מעבדיו חופשת לידה בהתאם להוראות פסקה (2);
(א) הילד נמצא עמו ובהחזקתו;
(ב) הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת הזוג ורופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה כאמור בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד.
(2) על זכאותו של עובד לחופשת לידה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג), ו-(ד), ואולם חופשת הלידה של העובד תחל ביום שבו החלו להתקיים לגביו התנאים האמורים בפסקה (1), ותקופתה תהיה למשך יתרת תקופת חופשת הלידה של בת הזוג שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, וכל עוד מתקיימים לגבי העובד התנאים האמורים, ולעניין עובד שבת זוגו אינה זכאית לחופשת לידה לפי סעיף זה – למשך יתרת התקופה שבה היתה בת זוגו בחופשת לידה אילו היתה זכאית לה לפי סעיף זה.
(3) יצא עובד לחופשת לידה לפי סעיף קטן זה, אין בכך כדי לדחות, להאריך או לקצר את חופשת הלידה של בת זוגו.
(4) שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעביד על ידי העובד.
(ח)3 (1) עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעבידו חופשת לידה חלקית, בתקופת
חופשת הלידה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום
הלידה, אם התקיימו כל אלה:
(א) אשתו זכאית לחופשת לידה והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מחופשת הלידה המגיעה לה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה וזאת על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2);
(ב) אשתו עבדה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א).
(1א) חופשת הלידה החלקית של עובד שהתקיימו לגביו הוראות פסקה (1), לא תעלה על ארבעה עשר שבועות, בתוספת הארכות, אם התקיימו לגביו גם כל אלה:
(א) הוא עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה פחות משנים עשר חודשים עד יציאתו לחופשת לידה;
(ב) אשתו עבדה שנים עשר חודשים לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה לפני יציאתה לחופשת לידה.
(2) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע כללים לביצוע הוראות פסקה (1),
ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעביד על ידי שני בני הזוג.
(3)8 שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת, נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה עובד זכאי לחופשת לידה לפי הוראות סעיף קטן זה, אף אם לא התקיים האמור בפסקה (1)(ב).
(ט) היעדרות מעבודה לרגל חופשת לידה לפי הוראות סעיף זה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעביד.
6א. – 6ב (בוטלו)
7. זכות להיעדר מהעבודה (תיקון: תשכ"ד, תשמ"ח, תש"ן, תשנ"ח, תש"ס, תשס"ז, תשס"ח14, תש"ע16, תשע"א)
(א) עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר – הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר משש שבועות.
(ב) דין העדר מכוח סעיף קטן (א) כדין העדר מפאת מחלה.
(ג) עובדת רשאית להיעדר מעבודתה:
(1) בחדשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת היריון לפי
סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, בעבור תקופה זו, או שהיא זכאית לתשלום בשל ההיעדרות מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה; היעדרות מכוח פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעבידה;
(1א) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת בשל היותה בהיריון, או את עוברה; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעבידה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעבידה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
(1ב) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהיריון; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעבידה; הוראות פסקה: זו לא יחולו אם מעבידה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
(1ג) מתום חופשת הלידה, ועד תום שישה חודשים מיום הלידה, בתקופה שבה היא מניקה, בהתקיים כל אלה:
(1) העובדת הודיעה למעבידה שהיא מניקה;
(2) העבדתה נאסרה בתקופה שבה היא מניקה בשל ההנקה, לפי הוראות סעיף 1;
(3) מעבידה של העובדת לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
(4) העובדת אינה רשאית להיעדר מעבודתה לפי סעיף קטן (ד);
היעדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינו כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויית בוותק.
(2) מתום חופשת הלידה עד תום ששה חדשים מאותו יום, אם אישר רופא כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאישר. דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה;
(3) מתום חופשת הלידה עד תום ארבעה חדשים מאותו יום – שעה אחת ביום, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה; ההיעדרות המותרת על פי פיסקה זו היא בנוסף להפסקות על-פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, ואין מנכים אותה משכר עבודתה.
(4) בתקופה, כאמור בתקנות, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ-גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעבידה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה.
(5) בתקופה שבה היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור לשכת הסעד או משרד העבודה והרווחה, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שישה חודשים בתקופת שנים עשר החודשים שלאחר תחילת שהייתה במקלט כאמור; העדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינה כדין חופשה בלא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בוותק; הוראות פסקה זו יחולו על עובדת שעבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה תקופה של שישה חודשים רצופים או יותר; לענין פסקה זו –
"אישור" – הפניה מראש או אישור בדיעבד;
"לשכת סעד" – כמשמעותה בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958;
"מקלט לנשים מוכות" – מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או רשות מקומית;
לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה למעביד בדרך ובמועד כפי שקבע שר העבודה והרווחה.
(ג1) הוראת סעיף קטן (ג)(4) תחול גם על עובד העובר טיפולי פוריות.
(ג2) (1) עובד רשאי להיעדר מעבודתו בהתקיים האמור בפסקה מפסקאות
משנה (א) או (ב), ולתקופה כמפורט בהן:
(א) בת זוגו של העובד החליטה לפצל את חופשת הלידה לפי הוראות סעיף 6(ב-1)(2) למשך התקופה שבה היא מאושפזת ושבה פוצלה חופשת הלידה כאמור אך לא יותר מארבעה שבועות;
(ב) לעובד נולד ילד והילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית (בפסקת משנה זו – החזקה בלעדית) – מהיום שבו הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית וכל עוד הוא נמצא בהחזקה כאמור, למשך יתרת תקופת חופשת הלידה של היולדת שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, ולעניין יולדת שאינה זכאית לחופשת לידה לפי סעיף 6 – למשך יתרת תקופת חופשת הלידה שלה היתה זכאית אילו חלו לגביה הוראות הסעיף האמור.
(2) לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיע העובד על מימושה למעבידו בדרך ובמועד שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
(3) היעדרות של עובד מעבודתו לפי פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעבידו.
(4) עובד שנעדר מעבודתו לפי פסקה (1) והתייצב לעבודה לפני תום תקופת חופשתו, או הביע את רצונו לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעביד לדחות את החזרתו לעבודה יותר משבועיים מיום שהתייצב או הביע את רצונו לחזור.
(ד) (1) עובדת רשאית להיעדר מהעבודה, מתום חופשת הלידה מספר חדשים
כרבע מספר החדשים שבהם עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום
עבודה, אך לא יותר משנים-עשר חדשים מיום הלידה וחלק של חודש לא
יבוא במנין ואולם ממספר החודשים שתהיה העובדת רשאית להיעדר
בהתאם לפסקה זו, יופחתו מספר השבועות שבהם עלתה חופשת
הלידה שנוצלה על ידי העובדת לפי סעיף 6(ב)(1), על ארבעה עשר
שבועות, או על תקופה של ארבעה עשר שבועות, בתוספת הארכות;
(2) העדרה של העובדת מעבודתה מכוח פיסקה (1) דינו כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בותק;
(3) עובדת שנעדרה מעבודתה מכוח פיסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת חופשתה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעביד לדחות את החזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור.
(ד1) הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחוייבים, על עובד, ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה:
(1) בת זוגו הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני תחילת העדרותו מהעבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
(2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.
(ד2) נעדר אחד מבני-זוג מן העבודה כאמור בסעיף קטן (ד) או (ד1), לפי הענין, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים על בן-הזוג השני; אולם, אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה קצרה מהאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ד1) לפי הענין, רשאי בן זוגו להעדר מהעבודה על פי הוראות אותם סעיפים קטנים למשך יתרת התקופה האמורה.
(ד3) לענין חישוב תקופת העבודה הרצופה כאמור בסעיף קטן (ד1), יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עובד ומעביד.
(ד4) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעביד לענין סעיף זה, מאת בני-זוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
(ה) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג)(1), רשאית עובדת להיעדר
מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חדשי
ההריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשים על ידי
רופא נשים או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד שאישר משרד
הבריאות (להלן – התחנה), לרבות בדיקות שגרתיות כאמור הנערכות
מחוץ לתחנה על פי הפניית התחנה.
בפסקה זו, "רופא נשים" – רופא מורשה בעל תואר מומחה ביילוד
ובגינקולוגיה שניתן לו על פי פקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1976
(להלן – הפקודה), או רופא מורשה המתמחה לקראת קבלת התואר
האמור, במוסד מוכר לפי הפקודה, בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור.
(2) תקופת ההיעדרות מהעבודה כאמור בפסקה (1) לא תעלה על אחת מאלה:
(א) לגבי אשה העובדת שבוע עבודה מלא, כנהוג במקום עבודתה, יותר מארבע שעות ביום – 40 שעות במשך חדשי הריונה;
(ב) לגבי אשה העובדת עד ארבע שעות ביום, שבוע עבודה מלא כנהוג במקום עבודתה – 20 שעות במשך חדשי הריונה.
(3) שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות –
(א) הוראות לביצוע פסקאות (1) ו-(2);
(ב) לגבי סוגי עובדות ובאזורים שיקבע – מספר שעות אחר להיעדרות עובדת מעבודתה כאמור ובלבד שלא יפחת מהאמור בפסקה (2);
(ג) הוראות משלימות בדבר זכותה של אשה העובדת אצל יותר ממעביד אחד להיעדר מעבודתה כאמור בפסקה (1) כאילו היתה עובדת אצל מעביד אחד לענין האמור בפסקה (2).
7א. הפרשות לקופת גמל בחופשת לידה ובשמירת הריון (תיקון: תשס"ד6, תשס"ה, תשס"ז)
(א) עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (בסעיף זה – דמי לידה), או עובדת הזכאית, לגמלת שמירת הריון לפי החוק האמור (בסעיף זה – גמלת שמירת הריון), והם ומעבידם או המעביד בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה; בסעיף קטן זה, "קופת גמל" – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.
(ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול על מעביד שהעובדת או העובד עבדו אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון, של העובדת או של בת זוגו של העובד, לפי העניין ולענין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה – אם נוסף על כך התקיימו יחסי עובד ומעביד ביניהם בכל תקופת ההריון.
(ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע מועדים וכללים לתשלום הסכומים האמורים בסעיף קטן (א); בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כללים שונים למעביד ולעובדת או לעובד.
8. איסור העבדה בחופשת לידה (תיקון: תשס"ז)
לא יעביד מעביד עובדת או עובד בידעו שהם בחופשת לידה.
9. הגבלת פיטורים (תיקון: תשכ"ד, תש"ן, תשנ"ח, תש"ס, תשס"א, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח, תש"ע15)
(א) לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות;
(ב) היה המעביד קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך שישה חודשים לפחות יראו, לענין סעיף קטן (א), גם הפסקה זמנית של העסקתה בפיטורים; בסעיף זה, "קבלן כוח אדם" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.
(ב-1) (1) לעניין עובדת של קבלן כוח אדם המועסקת אצל מעסיק בפועל
במשך שישה חודשים לפחות, יחולו הוראות אלה:
(א) לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה;
(ב) פוטרה עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אם כן הוכיח אחרת;
(ג) בקשה להיתר לפי סעיף קטן (א) תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם.
(2) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעביד לפי כל דין.
(3) בסעיף קטן זה, "מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.
(ג) (1) לא יפטר מעביד עובדת או עובד בחופשת לידה או בימי היעדרם
מעבודה לפי סעיף 7(ג)(2) או (ג2), ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל
בתקופות האמורות;
(1א) לא יפטר מעביר עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה או לאחר תום ימי ההיעדרות, כאמור בפסקה (1), לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה; השר לא יתיר פיטורים לפי ספקה זו אלא אם כן שוכנע כי מתקיימים כל אלה:
(א) הפיטורים אינם בקשר ללידה, לחופשת הלידה או להיעדרות כאמור;
(ב) עסקו של המעביד חדל לפעול או שהמעביד הוכרז כפושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, ואם הוא תאגיד – ניתן צו פירוק לפי פקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983; לעניין זה, "חדל לפעול" – כהגדרתו בסעיף 9ב.
(2) לא יפטר מעביד עובד או עובדת, בימי העדרם מהעבודה לפי סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1) במשך תקופה של שישים ימים לאחר תום ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים לפי פסקה זו אם הם לדעתו בקשר ללידה או להיעדרות כאמור.
(3) במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא יבוא התקופות האמורות בפסקאות (1) (1א) ו-(2).
(ד) לא יפטר מעביד עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות בימי העדרה מעבודתה לפי סעיף 7(ג)(5) או במשך תקופה של תשעים ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר לשהייה במקלט במנין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות האמורות בסעיף קטן זה.
(ה)(1) לא יפטר מעביד עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, לקראת ילדם הראשון או השני, בימי העדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), לפי הענין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול גם לגבי עובד או עובדת
שהם הורים לילדים מבני זוג קודמים, העוברים טיפולים כאמור בפסקה זו לקראת ילדם הראשון או השני מבן הזוג הנוכחי;
(2) הוראת פסקה (1) לא תחול על מעביד, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הפסקה האמורה.
(3) הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ–גופית, לפי המאוחר, כפי שאישר הרופא המטפל בכתב, ובלבד שהעובדת או העובד, לפי העניין, הודיעו למעביד על הטיפולים לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים – ממועד הפיטורים, ומסרו למעביד אישור רופא כאמור בתוך 14 ימים מאותו מועד, לפי העניין; הוראות פסקה זו יחולו הן על עובדת או עובד קבועים והן על עובדת או עובד ארעיים או זמניים, ובלבד שעבדו אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות; שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע סוגים של טיפולי פוריות שהוראות פסקה זו לא יחולו עליהם.
(ו) לא יפטר מעביד עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי סעיף 7(א) לא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה; במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
(ז) בסעיף זה, "פיטורים" – לרבות אי-חידוש חוזה עודה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה:
(1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
(2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.
9א. איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה (תיקון: תשס"ז)
(א) לא יפגע מעביד בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9, בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה.
(ב) בסעיף זה –
"פגיעה", בהיקף המשרה – למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא;
"פגיעה", בהכנסה, למעט –
(1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי;
(2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובלבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעביד.
9ב. היתר לגבי עובדת בהריון – תחילת תוקף (תיקון: תשס"ד, תשס"ז)
החליט שר התעשיה המסחר והתעסוקה לתת היתר לפי סעיף 9(א) לגבי עובדת בהיריון או סעיף 9א, לא יינתן ההיתר לגבי התקופה שקדמה ליום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ואולם רשאי הוא לתת את ההיתר למועד הקודם ליום מתן ההחלטה, אם התקיים האמור באחת מהפסקאות (1) עד (5) וכאמור בהן, לפי הענין:
(1) המעביד הוכיח כי לא ידע ולא היה עליו לדעת ביום הפיטורים או ביום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי הענין, שהעובדת בהריון, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר; לענין פסקה זו,"יום הפיטורים", "יום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה" – היום שבו היו אמורים הפיטורים או הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי ענין, להיכנס לתוקפם אלמלא הוראות סעיף 9(א) או 9א;
(2) המעביד הוכיח כי התקיימו נסיבות חמורות, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר;
(3) המעביד הוכיח כי הוא הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ואם הוא תאגיד – כי ניתן צו פירוק לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר, או ליום ההכרזה או מתן צו הפירוק, לפי הענין, המוקדם מביניהם;
(4) המעביד הוכיח כי עסקו חדל לפעול, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול או ליום הגשת הבקשה להיתר, המאוחר מביניהם;
(5) המעביד הוכיח כי עסקו חדל לפעול בשל נסיבות לא צפויות שכתוצאה מהן לא היתה לו אפשרות לבקש היתר לפני שהעסק חדל לפעול, ובלבד שלא יינתן היתר לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול;
לענין פסקאות משנה (4) ו-(5), "חדל לפעול" – הפסקת פעילות שאינה זמנית.
9ג. תחולת הוראות על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע"א, תשע"ב17)
(א) בסעיף זה –
"אם נושאת" ו"הורה מיועד" – כהגדרתם בסעיף 9ה(א);
"הורה במשפחת אומנה" – כהגדרתו בסעיף 9ו(א);
"הורה מאמץ" – כהגדרתו בסעיף 9ד(א).
(ב) ההוראות לפי סעיפים 6(א), (ב), (ג), (ד) ו-(ט), 7(ג)(3) ו-(ד), 7א, 8, 9(א) עד (ג) ו-(ז), 9א ו-9ב, יחולו על הורה מאמץ, על הורה מיועד ועל הורה במשפחת אומנה, והכל בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים בסעיפים 9ד עד 9ו, וכל עוד לא הופסק הליך האימוץ או האומנה או היריונה של האם הנושאת, לפי העניין.
(ג) (1) היו שני בני הזוג הורים מאמצים, הורים מיועדים או הורים במשפחת אומנה, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) רק על אחד משני בני הזוג, לפי בחירתם; ואולם לעניין חופשת לידה לפי סעיף 6, והזכות להיעדרות לפי סעיף 7(ג)(3) ו-(ד), אם נעדר אחד מבני הזוג למשך תקופה קצרה מהאמור באותם סעיפים, לפי העניין, רשאי בן זוגו להיעדר מהעבודה, על פי הוראות אותם סעיפים, למשך יתרת התקופה האמורה.
(2) היה בן זוגו של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה עובד עצמאי, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) על ההורה המאמץ, על ההורה המיועד או על ההורה במשפחת אומנה, בתקופה שבה בן זוגו שהוא עובד עצמאי לא נעדר מעבודתו בשל הליך האימוץ או האומנה או בשל היריונה של האם הנושאת, או לצורך הטיפול בילד, לפי העניין.
9ד. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מאמץ (תיקון: תשע"א)
(א) בסעיף זה –
"הודעה על כוונה לאמץ" – הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ ולפיה הם עתידים לקבל לביתם ילד למטרת אימוץ במועד שנקבע באותה הודעה, ולעניין אימוץ בין-ארצי לפי הוראות חוק אימוץ ילדים (בחוק זה – אימוץ בין-ארצי) – על כך שקיבלו הודעה מאת עמותה מוכרת ולפיה נמצא במדינת חוץ ילד המתאים לאימוץ בידם;
"הורה מאמץ" – עובד או עובדת המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אימוץ לפי הוראות חוק אימוץ ילדים;
"חוק אימוץ ילדים" – חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1982;
"יום קבלת ילד לביתו של הורה מאמץ" – יום מסירת הילד להורה המאמץ, באמצעות עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ בהתאם להוראות סעיף 12 לחוק אימוץ ילדים או באמצעות עמותה מוכרת בהתאם להוראות סעיף 28טז לחוק האמור;
"עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ" ו"עמותה מוכרת" – כמשמעותם בחוק אימוץ ילדים.
(ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים בסעיף 9ג(ב) יחולו על הורה מאמץ, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
(1) יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
(2) על אף הוראות סעיף 6(ב)(1) סיפה ו-(5) סיפה, מועד תחילתה של חופשת הלידה הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
(3) (א) הורה מאמץ רשאי להיעדר מעבודתו לצורך נסיעות למדינת חוץ למטרת אימוץ בין-ארצי, ובלבד שעמותה מוכרת אישרה בכתב, לגבי כל אחת מהנסיעות כאמור, כי היא דרושה למטרת האימוץ הבין-ארצי;
(ב) תקופות ההיעדרות מהעבודה לפי פסקת משנה (א) יהיו בהתאם לאמור בכל אחד מהאישורים האמורים באותה פסקת משנה, ובלבד שתקופת ההיעדרות המצטברת לא תעלה על 45 ימים לאותו הליך אימוץ;
(ג) לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
(ד) היעדרו של הורה מאמץ מעבודתו לפי פסקה זו דינו כדין חופשה בלא תשלום, וזמן היעדרו לא יבוא במניין לגבי הזכויות התלויות בוותק;
(ה) על אף הוראות סעיף 9ג(ג), נעשה הליך האימוץ הבין-ארצי בידי שני בני זוג, יהיו שניהם זכאים להיעדרות מעבודה לפי פסקה זו, ובתקופת ההיעדרות לפי פסקה זו יחולו על שניהם הוראות
סעיפים 9(א) עד (ב1), 9א ו-9ב החלות על עובדת שהיא בהיריון;
(4) על אף הוראות סעיף 7א(ב), חובת המעביד לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור בסעיף 7א(א), תחול לעניין הורה מאמץ הזכאי לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, אם התקיימו בינו לבין מעבידו יחסי עובד ומעביד במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ;
(5) (א) הוראות סעיפים 9(א) עד (ב), 9א ו-9ב החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ או מאת עמותה מוכרת כאמור בהגדרה "הודעה על כוונה לאמץ", לפי המוקדם;
(ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), אישרה הרשות המרכזית כהגדרתה בסעיף 28ב לחוק אימוץ ילדים כי על פי הנתונים שהובאו לפניה, העובדת או העובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ נמצאים בשלבים מתקדמים של הליך אימוץ בין-ארצי של ילד מסוים אשר נמצא בעבורם במדינת חוץ וכי השלמת ההליכים מתעכבת בשל גורמים שאינם תלויים בעובדת או בעובד או בעמותה המוכרת שבאמצעותה מתבצע הליך האימוץ, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בפסקת המשנה האמורה על העובדת או העובד, עד יום קבלת הילד לביתם; לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים;
(6) בסעיף 9(ג) –
(א) בפסקה (1), המילים "או בימי היעדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(2)
או (ג2)" – לא ייקראו;
(ב) בפסקה (1א), המילים "או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור
בפסקה (1), לפי העניין," – לא ייקראו;
(ג) בפסקה (2), במקום "לפי סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)" יקראו "לפי סעיף 7(ד)(1)".
9ה. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מיועד (תיקון: תשע"א)
(א) בסעיף זה –
"אם נושאת" – כהגדרתה בחוק הסכמים לנשיאת עוברים;
"הודעה על היריונה של אם נושאת" – הודעת עובדת או עובד על כך שהאם הנושאת שעמה חתמו על הסכם לנשיאת עוברים, היא בהיריון;
"הורה מיועד" – עובדת או עובד המקבלים למשמורתם ילד, כהורים מיועדים, לפי הוראות סעיף 10 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים;
"הסכם לנשיאת עוברים" – הסכם שאושר לפי סעיף 5 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים;
"חוק הסכמים לנשיאת עוברים" – חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996;
"יום קבלת ילד למשמורת ההורה המיועד" – יום מסירת הילד, על ידי האם הנושאת, למשמורת ההורה המיועד, בהתאם להוראות סעיף 10(ג) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים.
(ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים בסעיף 9ג(ב) יחולו על הורה מיועד, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה:
(1) יום הלידה ייחשב כיום שבו נולד הילד;
(2) על אף הוראות סעיף 6(ב)(1) סיפה ו-(5) סיפה, מועד תחילתה של חופשת הלידה הוא ביום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
(3) על אף הוראות סעיף 7א(ב), חובת המעביד לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור בסעיף 7א(א), תחול לעניין הורה מיועד הזכאי לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, אם ההורה המיועד עבד אצל המעביד שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת היריונה של האם הנושאת והתקיימו בין ההורה המיועד לבין מעבידו יחסי עובד ומעביד במשך כל תקופת היריונה של האם הנושאת;
(4) הוראות סעיפים 9(א) עד (ב1), 9א ו-9ב החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על היריונה של האם הנושאת ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד;
(5) בסעיף 9(ג) –
(א) בפסקה (1), המילים "או בימי העדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(2) או (ג2) – לא ייקראו;
(ב) בפסקה (1א), המילים "או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור בפסקה (1), לפי העניין" – לא ייקראו;
(ג) בפסקה (2), במקום "לפי סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1) יקראו "לפי סעיף 7(ד)(1)".
9ו. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע"א)
(א) בסעיף זה –
"הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה" – הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך ולפיה העובדת או העובד עתידים לקבל לביתם ילד, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים, במועד שנקבע באותה הודעה;
"הורה במשפחת אומנה" – עובדת או עובד שהם הורים במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה, המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים;
"יום קבלת ילד לביתו של הורה במשפחת אומנה" – יום מסירת הילד להורה במשפחת אומנה, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך.
(ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים בסעיף 9ג(ב) יחולו על הורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים להלן, ובלבד שחלפה שנה לפחות מתום חופשת לידה קודמת או מתום תקופת היעדרות קודמת מעבודה לפי סעיף 7(ד), לפי המאוחר, של ההורה במשפחת אומנה או של בן זוגו שהוא הורה באותה משפחת אומנה:
(1) יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
(2) על אף הוראות סעיף 6(ב) (1) ו-(5) סיפה –
(א) מועד תחילתה של חופשת הלידה הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
(ב) חופשת הלידה של הורה במשפחת אומנה אשר קיבל לביתו ילד שמלאו לו שלוש שנים לפחות היא ארבעה שבועות מיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
(3) על אף הוראות סעיף 7א(ב), חובת המעביד לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור בסעיף 7א(א), תחול לעניין הורה במשפחת אומנה הזכאי לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, אם התקיימו בינו לבין מעבידו יחסי עובד ומעביד במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה;
(4) הוראות סעיפים 9(א) עד (ב1) 9א ו-9ב החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כאמור בהגדרה "הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה", לפי המוקדם.
9ז. הודעה על הפסקת הליך אימוץ או אומנה או על הפסקת היריון של אם נושאת (תיקון: תשע"א)
עובדת או עובד יודיעו למעבידם על כל אחד מאלה, לפי העניין, סמוך למועד התרחשותו:
(1) הפסקת הליך אימוץ שלגביו מסרו העובדת או העובד למעביד הודעה על כוונה לאמץ כהגדרתה בסעיף 9ד(א), ולעניין אימוץ בין-ארצי – הפסקת הליך אימוץ באמצעות העמותה המוכרת שממנה קיבלו העובדת או העובד הודעה כאמור בסיפה של ההגדרה האמורה;
(2) הפסקת היריונה של אם נושאת שלגביו מסרו העובדת או העובד למעביד הודעה על היריונה של אם נושאת כהגדרתה בסעיף 9ה(א);
(3) הפסקת אומנה שלגביה מסרו העובדת או העובד למעביד הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה כהגדרתה בסעיף 9ו(א).
10. עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ח, תשס"ז, תשס"ח13)
(א) עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעבידה, ומשעשתה כך, או משנודע על כך למעביד בדרך אחרת, לא יעבידה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשותזאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעבידה בכתב כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעביד להעביד עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעבידה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעבידה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור.
(ג) מעביד לא יעביד עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א -1951 , במשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שנקבעו בתקנות ועל שירותים, על מקומות, על עבודות ועל תפקידים, הכל לפי סעיף 2(ג).
(ד) בסעיף זה, "עבודת לילה" – עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00 .
11. פנקס העובדות
(א) מעביד חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחס לכל עובדת פרטים אלה:
(1) השם ושם המשפחה;
(2) הכתובת;
(3) תיאור עבודתה;
(4) תאריך תחילת העבודה;
(5) תקופת חופשת הלידה;
(6) תקופת העדרה מהעבודה לפי סעיף 7;
(7) כל פרט אחר שנקבע בתקנות.
(ב) שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעבידים שעליהם יחול סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע כאמור שהפנקס יהיה חלק מפנקס אחר שהמעביד חייב לנהלו על פי חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו.
12. פרסום הוראות החוק
מעביד שסעיף 11 חל עליו יביא לידיעת הנשים המועבדות אצלו את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, הכל כפי שנקבע בתקנות.
13. סמכויות פיקוח (תיקון: תשס"ז)
(א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ימנה מפקחים, מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
(ב ) לא יתמנה מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שהורה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
(ג) לשם מילוי תפקידיו רשאי מפקח שמונה לפי הוראות סעיף קטן (א) (להלן – מפקח) –
(1) לדרוש ממעביד או ממעסיק בפועל, מעובד שלהם או מאדם שפעל מטעמם או בעבורם, מידע ומסמכים בכל עניין הנוגע לחוק זה;
(2) להיכנס, בכל עת סבירה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או כי בו מתנהל עסקו של המעביד או של המעסיק בפועל, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של שופט.
(ד) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או עשוי להיות לו מידע לגביה, וכן לתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, הקשור לביצוע עבירה כאמור; על חקירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות הפרקהרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969.
(ה) בסעיף זה, "מעסיק בפועל" – כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.
13א. סמכות שיפוט ותרופות (תיקון: תשס"ו)
(א) לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות לפי חוק זה, והוא רשאי –
(1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
(2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.
(ב) (1) מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו
תובענה, פוטרו בניגוד להוראות סעיף 9, יפסוק פיצויים שסכומם לא
יפחת מ-150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה;
ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים
בסכום אחר שיקבע; לענין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו
הוראות סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, ותקנות לפי
סעיף 13 לחוק האמור.
(2) לענין סעיף קטן זה, "התקופה המזכה" – תקופה שתחילתה ביום הפיטורים או ביום שבו המעביד ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר, וסיומה במועד המוקדם מבין אלה:
(א) תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים כאמור;
(ב) אם ניתן היתר פיטורים לפי סעיף 9 – יום תחילת תוקפו של ההיתר;
(ג) אם העובד או העובדת הוחזרו לעבודה – יום החזרה לעבודה.
13ב. זכות תביעה (תיקון: תשס"ו)
תובענות בשל הפרת הוראות לפי חוק זה יכול שיוגשו בידי –
(1) העובד או העובדת;
(2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד או העובדת חברים בו;
(3) ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של מי שחוק זה בא להגן עליהם, ובלבד שהעובד או העובדת הסכימו לכך בכתב.
13ג. זכות התערבות בתובענות (תיקון: תשס"ו)
בתובענות בשל הפרת הוראות חוק זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון כאמור בסעיף 13ב(2) או (3) להשמיע את דברו, בדרך שיורה.
13ד. ערעור
הרואה עצמו נפגע מהחלטת שר התעשיה המסחר והתעסוקה לעניין מתן היתר לפי הוראות חוק זה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי לעבודה, בתוך 45 ימים מהיום שבו הגיעה ההחלטה לידיעתו.
14. עונשין (תיקון: תשס"ז, תשס"ח13, תש"ע15, תשע"א
(א) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין):
(1) העביד עובדת בעבודה, בתהליך ייצור או במקום עבודה, שנאסרו או שהוגבלו לפי סעיף 1;
(2) העביד עובדת בעבודת לילה בלא לספק לה את התנאים הנדרשים לפי
סעיף 2(א);
(3) סירב לקבל אישה לעבודה בשל כך שהודיעה עם קבלתה לעבודה כי אינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בלילה, בניגוד להוראות סעיף 2(ג);
(4) העביד עובדת או עובד בחופשת הלידה, בניגוד להוראות סעיף 6 או העביד הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בחופשת הלידה, בניגוד להוראות הסעיף האמור כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9;
(5) העביד עובדת או עובד בידעו שהם בחופשת לידה, בניגוד להוראות סעיף 8 או העביד הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בידעו שהם בחופשת לידה, בניגוד להוראות הסעיף האמור כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו;
(6) פיטר, בלא היתר, עובדת שהיא בהיריון וטרם יצאה לחופשת לידה, בניגוד להוראות סעיף 9(א) או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה, בניגוד להוראות הסעיף האמור כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו;
(6א) גרם לפיטורי עובדת של קבלן כוח אדם בהיותה בהיריון, בניגוד להוראות סעיף 9(ב-1) או גרם לפיטורי הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שהוא עובד של קבלן כוח אדם, בניגוד להוראות הסעיף האמור כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו;
(7) פיטר עובדת או עובד בחופשת לידה או בימי היעדרם מעבודה לפי
סעיף 7(ג)(2) או (ג2), בניגוד להוראות סעיף 9(ג)(1) או פיטר הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בחופשת לידה, בניגוד להוראות סעיף 9(ג)(1) כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו;
(8) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה או לאחר תום ימי ההיעדרות לפי סעיף 7(ג)(2) או (ג2), בניגוד להוראות סעיף 9(ג)(1א) או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופה של 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה, בניגוד להוראות סעיף 9(ג)(1א) כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו;
(9) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בימי היעדרם מעבודה לפי
סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1) או במשך תקופה של 60 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות סעיף 9(ג)(2) או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בימי היעדרם מהעבודה לפי סעיף 7(ד)(1) או במשך תקופה של שישים ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות סעיף 9(ג)(2) כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו;
(10) פיטר, בלא היתר, עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות, בימי היעדרה מעבודתה לפי סעיף 7(ג)(5), או במשך תקופה של 90 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות סעיף 9(ד);
(11) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד שעברו טיפולי פוריות או טיפולי הפריה חוץגופית, לפי העניין, לקראת ילדם הראשון או השני, בימי היעדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4)או (ג1), או במשך תקופה של 150 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות סעיף 9(ה)(1) או עובדים כאמור שחלה הגבלה על פיטוריהם בתקופת הטיפולים או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת הטיפולים, בניגוד להוראות סעיף 9(ה)(3);
(12) פיטר עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי סעיף 7(א), בניגוד להוראות סעיף 9(ו);
(13) פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9, בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות סעיף 9א או פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9, בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות סעיף 9א כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו;
(14) העביד עובדת שהיא בחודש החמישי להיריונה ואילך, בשעות נוספות, במנוחה השבועית, או בעבודת לילה, בניגוד להוראות סעיף 10(א) .
(ב) המפריע למפקח במילוי תפקידיו לפי חוק זה, דינו – מאסר שישה חודשים.
(ג) עבירות לפי סעיף קטן (א) (1) ו-(2) הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.
(15) העביד עובדת שילדה בעבודת לילה או במנוחה השבועית, בלא הסכמתה, בניגוד להוראות סעיף 10 (ג).
15. אחריות נושא משרה (תיקון: תשס"ז)
(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס האמור בסעיף 61 (א) (3) לחוק העונשין; בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
(ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
16. ראיות
אשה הנמצאת במקום בזמן שנעשית בו עבודה או פועלות בו מכונות – להוציא זמן הפסקות לסעודה – רואים אותה כעובדת באותו מקום באותו תהליך-ייצור ובאותה שעה, אם לא הוכח ההיפך.
17. בית המשפט המוסמך
שופט בית משפט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה על פי חוק זה ורשאי הוא להטיל את העונשים שבסעיף 14(א).
18. דין אגודה שיתופית (תיקון: תשס"ד6)
לענין הסעיפים 1, 6, 7 ו-7א רואים אגודה שיתופית כמעבידה של חבריה.
19. המדינה כמעביד
לענין חוק זה דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר.
20. ביצוע ותקנות
שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
21. חובת התייעצות (תיקון: תשמ"ו)
שר העבודה לא יתקין תקנות על פי הסעיפים 1 ו-2, ולא יפרסם הודעה על פי סעיף 11(ב), אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וכן עם ארגוני המעבידים הרפרזנטטיביים במדינה שלדעת השר הם נוגעים בדבר.
22. העברת סמכויות
(א) שר העבודה רשאי להעביר לאחר את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק זה, חוץ מן הסמכות להתקין תקנות, ליתן היתר כללי ולפרסם הודעה על פי סעיף 11(ב).
(ב) הודעה על העברת סמכויות על פי סעיף-קטן (א) תפורסם ברשומות.
22א. פרסום מידע על זכויות לפי חוק זה (תיקון: תשס"ז)
(א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יפרסם מידע על זכויות לפי חוק זה בדרכים אלה, כולן או חלקן:
(1) פרסום באמצעי התקשורת;
(2) הפצת עלוני מידע;
(3) הפעלת מוקד מידע שבו יינתן מענה טלפוני
לפניות הציבור בנושא זכויות לפי חוק זה;
(4) פרסום מידע באתר האינטרנט של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה.
(ב) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ב-1 בינואר של כל שנה, על ביצוע הוראות סעיף זה בשנה שקדמה לה.
23. שמירת זכויות
חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה-עבודה או נוהג.
24. הוראות מעבר
(א) לענין סעיף 4(2) שבתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953, רואים גם את מי שטרם מלאו לה 18 שנה כעובדת שפקודת העבדתן של נשים, 1945, חלה עליה.
(ב) כל עוד לא הותקנו תקנות לפי סעיף 1, לא תועבד עובדת בעבודות, בתהליכי-ייצור או במקומות-עבודה כמפורט בחלק 1 שבתוספת לפקודת העבדתן של נשים, 1945.
25. ביטול
פקודת העבדתן של נשים, 1945 – בטלה.
_________________________________
1 ס"ח תשי"ד, 154; תשכ"ג, 133; תשכ"ד, 166; תשל"ג, 119, 260; תשל"ו, 254; תשמ"ו, 67, 141; תשמ"ח, 42; תש"ן, 173, 178, 188; תשנ"א, 20; תשנ"ב, 116; תשנ"ו, 181; תשנ"ז, 219; תשנ"ח, 114, 136, 235; תשנ"ט, 79; תש"ס, 246, 290; תשס"א, 219, 516; תשס"ב, 30; תשס"ג, 63; תשס"ד, 344, 345, 380, 425; תשס"ה, 265, 464, 913; תשס"ו, 53, 231; תשס"ו, 290; תשס"ז, 26, 124, 140, 154, 306, 360, 436, 445; תשס"ח, 4, 172, 206, 386; תש"ע, 326, 440; התשע"א, 74, 960; תשע"ב, 173.
2 בסעיף 8 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 7), התשמ"ו-1986 (ס"ח תשמ"ו, 141) נקבע:
תקנות שהותקנו על פי סעיף 2(ד) לחוק העיקרי כנוסחו ערב תחילת הביטול, רואים אותן כאילו הותקנו על פי סעיף 2(א) לחוק העיקרי כנוסחו לפי חוק זה.
3 סעיפים 3 ו-4 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 14) (הוראת שעה), התשנ"ז-1997 (ס"ח תשנ"ז, 220; תשס"א, 517; תשס"ד, 425) קובעים לגבי סעיף 6(ח):
"3. תחילה ותחולה
תחילתו של חוק זה בתום שמונה חודשים מה-1 בחודש שלאחר פרסומו, והוא יחול על דמי לידה המשתלמים בעד תקופה שמיום התחילה או לאחריו.
4. הוראת שעה
תוקפו של חוק זה לתקופה של תשע שנים מיום תחילתו." (החוק פורסם ביום 5.8.97).
4 סעיף 4(א) לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 14) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"א-2001 (ס"ח תשס"א, 517) קובע לגבי סעיף 6(ח):
"4. תחילה, תחולה והוראת מעבר
(א) תחילתו של חוק זה, למעט ההגדרה "היום הקובע" כאמור בסעיף קטן (ב) ביום ח' באייר התשס"א (1 במאי 2001) (להלן – יום התחילה), והוא יחול לגבי גמלה המשתלמת ביום התחילה או לאחריו; ואולם לא יישא מעביד באחריות לפי כל דין בשל כך שלא נתן לעובדו חופשת לידה לפי הוראות סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, בתקופה שמיום התחילה עד יום פרסומו של חוק זה."
5 סעיף 3 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 23), התשס"ג-2002 (ס"ח תשס"ג, 63) קובע לגבי סעיף 6(ג):
"3. תחילה ותחולה
תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול על עובדת ומבוטחת, לפי הענין, שילדה ביום התחילה ואילך." (החוק פורסם ביום 20.11.2002).
6 סעיף 6 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 24), התשס"ד-2004 (ס"ח התשס"ד, 344) קובע לגבי ביטול סעיף 6(ז), תיקון סעיפים 6א ו-6ב, הוספת סעיף 7א ותיקון סעיף 18:
"6. תחילה ותחולה
תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש לאחר פרסומו והוא יחול, לענין תשלומים שלא הוסדרו לפי סעיף 6(ז) לחוק העיקרי, כנוסחו ערב ביטולו, החל ב-1 בחודש שלאחר פרסום תקנות לפי סעיף 7א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה." (החוק פורסם ביום 31.3.2004).
7 סעיף 3 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 25), התשס"ד-2004 (ס"ח התשס"ד, 345) קובע לענין סעיף 6(ד1):
"3. תחילה ותחולה
תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול על עובדת ומבוטחת, לפי הענין, שילדה ביום התחילה ואילך." (החוק פורסם ביום 31.3.2004).
8 סעיפים 4(א) ו-5 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 14) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ד-2004 (ס"ח תשס"ד, 425 ו-426) קובעים לגבי תיקון סעיף 6(ח)(3):
"4. תחילה ותחולה
(א) תחילתו של חוק זה ביום י' באייר התשס"ד (1 במאי 2004) (בסעיף זה – יום התחילה); ואולם לא יישא מעביד באחריות לפי כל דין בשל כך שלא נתן לעובדו חופשת לידה לפי הוראות סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, בתקופה שמיום התחילה עד יום פרסומו של חוק זה.
5. תקנות ראשונות
תקנות ראשונות לפי סעיף 6(ח)(3) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 בחוק זה, יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה." (החוק פורסם ביום 28.6.2004).
9 סעיף 3 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 28), התשס"ה-2005 (ס"ח תשס"ה, 464) קובע לגבי תיקון סעיף 6(ד1):
"3. תחילה ותחולה
תחילתו של חוק זה בתום שלושה חודשים מה1- בחודש שלאחר פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול לגבי לידה שאירעה ביום התחילה ואילך."
10 סעיף 2 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 34), התשס"ז-2007 (ס"ח תשס"ז, 140) קובע:
"2. תחילה ותחולה
תחילתו של חוק זה תשעים ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה) והוא יחול על עובדת שביום התחילה ואילך היתה בחופשת לידה." (החוק פורסם ביום 8.3.2007).
11 סעיף 3 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 37), התשס"ז-2007 (ס"ח תשס"ז, 306) קובע לגבי סעיף 6:
"3. תחולה
חוק זה יחול על עובדת שיצאה לחופשת לידה ביום תחילתו של חוק זה ואילך."
12 סעיף 3 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 38), התשס"ז-2007 (ס"ח תשס"ז, 362) קובע לגבי סעיף 6:
"3. תחילה ותחולה
תחילתו של חוק זה ביום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007) (בסעיף זה – יום התחילה); ואולם לא יישא מעביד באחריות לפי כל דין בשל כך שלא נתן לעובדו חופשת לידה לפי הוראות סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, בתקופה שמיום התחילה עד יום פרסומו של חוק זה." (החוק פורסם ביום 21.6.2007).
13 סעיף 3 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 42), התשס"ח-2008 (ס"ח תשס"ח 172) קובע לגבי סעיפים 10, 14 כי:
"3. תחולה
חוק זה יחול לגבי עובדת שילדה ביום תחילתו ואילך". (החוק פורסם ביום 3.2.2008)
14 סעיף 2 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 44), התשס"ח-2008 (ס"ח תשס"ח, 386) קובע לגבי תיקון סעיף 7:
"2. תחילה ותחולה
תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול לגבי עובדת או עובד שיום הלידה של ילדם חל ביום התחילה ואילך." (החוק פורסם ביום 27.3.08).
15 סעיף 3 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 45), התש"ע-2010 (ס"ח תש"ע, 327) קובע לגבי תיקון סעיפים 9, 14:
"3 תחולה
הוראות חוק זה יחולו על עובדת או עובד שפוטרו מיום תחילתו של חוק זה ואילך." (התחלתו של החוק ביום 4.2.2010).
16 סעיפים 4ו-5 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 46), התש"ע-2010 (ס"ח תש"ע, 441) קוובע לגבי תיקון סעיפים 6 ,7:
"4 שמירת זכויות
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל זכות שהיתה נתונה לעובדת או לעובד ערב יום תחילתו.
5. תחילה
תחילתו חוק זה יחול על עובדת או עובד שיצאו לחופשת לידה ביום תחילתו של חוק זה ואילך."
17 סעיף 4 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 49), התשע"ב-2012 (ס"ח תשע"ב, 173) קובע לגבי תיקון סעיפים 6, 9ג:
"4. תחילה ותחולה
תחילתו של חוק זה ביום פרסומו ולהלן – יום התחילה), והוא יחול על עובדת שהיתה בחופשת לידה ביום התחילה ואילך, ואולם תשלומים לפיו ישולמו בתוך שלושה חודשים מיום התחילה בעד התקופה שמיום התחילה ואילך. (פורסם ביום 27.2.2012)"