חוק שכר מינימום, התשמ"ז – 1987

חוק שכר מינימום, התשמ"ז – 1987 

1. הגדרות (תיקון: תשנ"ז, תשס"ב3, תשע"א5)

2. הזכות לשכר מינימום

3. חישוב השכר לענין שכר המינימום (תיקון: תשנ"ז)

4. הגדלת שכר המינימום

5. אי הפחתת שכר המינימום (תיקון: תשנ"ז)

6. פרסום שכר המינימום2 (תיקון: תשנ"ז, תשע"א5)

6א. הזכות לשכר מינימום כלפי מעסיק בפועל (תיקון: תשס"ב-3)

6ב. מודעה (תיקון: תשס"ב-3)

7. זכות תביעה

7א. הגנה על מתלונן (תיקון: תשנ"ז)

7ב. חזקות (תיקון: תשס"ב-3, תשס"ח) 4

8. פיצויים מוגדלים

8א. צו מניעה וצו עשה (תיקון: תשנ"ז)

9. סייג לתביעה

10. שכר ממוצע (תיקון: תשנ"ז)

11. שמירת זכויות

12. איסור התניה

13. המדינה כמעביד

14. עונשין – מעביד (תיקון: תשנ"ה, תשס"ב-3)

14א. עונשין – מעסיק בפועל (תיקון: תשנ"ז, תשס"ב-3)

15. אחריות מנהלים

15א. התיישנות אזרחית ופלילית – מעסיק בפועל (תיקון: תשס"ב-3)

15ב. מפקחי עבודה (תיקון: תשס"ב-3)

15ג. הפרעה למפקח עבודה (תיקון: תשס"ב-3)

15ד. חובת רשות ציבורית (תיקון: תשס"ב-3)

16. נוער עובד (תיקון: תשמ"ז)

17. מפעלים מוגנים (תיקון: תשנ"ז)

18. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ"ז)

18א. סמכות שיפוט (תיקון: תשס"ב-3)

19. תיקון חוק בית הדין לעבודה

20. תחילה

21. הוראת שעה

 

חוק שכר מינימום, התשמ"ז – 1987 1יר

1. הגדרות (תיקון: תשנ"ז, תשס"ב3, תשע"א5)

בחוק זה

"ארגון עובדים יציג", "הסכם קיבוצי", "הסכם קיבוצי כללי" ו"צו הרחבה" – כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957;

"השכר הממוצע" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968;

"השר" – שר העבודה והרווחה;

"חוק ההתיישנות" – חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958;

"חוק הגנת השכר" – חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958;

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;

"חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;

"חוק שעות עבודה ומנוחה" – חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951;

"מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;

"פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)" – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;

"שכר מינימום", לחודש – סכום כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) בתקופה שמיום כ"ט בסיוון התשע"א (1 ביולי 2011) עד יום ח' בניסן התשע"ב (31 במרס 2012) – סכום השווה ל-4,100 שקלים חדשים, כפי שהוא מוגדל במהלך התקופה האמורה בפסקה זו, על פי סעיף 4 (בהגדרה זו – התקופה הראשונה);

(2) בתקופה שמיום ט' בניסן התשע"ב (1 באפריל 2012) עד יום י"ד בתשרי התשע"ג (30 בספטמבר 2012) – הסכום בתקופה הראשוה או סכום השווה ל-47.5 אחוזים מהשכר הממוצע כפי שהוא ביום ט' בניסן התשע"ב (1 באפריל 2012), כפי שהם מוגדלים במהלך התקופה האמורה בפסקה זו, על פי סעיף 4 לפי הגבוה מביניהם;

(3) בתקופה שמיום ט"ו בתשרי התשע"ג (1 באוקטובר 2012) עד תום תוקפו של חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה), התשע"א-2011 – סכום השווה ל-4,300 שקלים חדשים כפי שהוא מוגדל במהלך התקופה האמורה בפסקה זו, על פי סעיף 4;

"שכר מינימום יומי" – החלק ה25- של שכר המינימום לגבי עובד המועסק שבוע עבודה בן ששה ימים, והחלק ה- 212/3 של שכר המינימום לגבי עובד המועסק שבוע עבודה בן חמישה ימים;

"שכר מינימום לשעה" – החלק ה186- של שכר המינימום.

2. הזכות לשכר מינימום

(א) עובד שמלאו לו 18 שנים (להלן – עובד) המועסק במשרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום לחודש, שכר המינימום היומי או שכר המינימום לשעה, הכל לפי הענין.

(ב) עובד המועסק במשרה חלקית זכאי לשכר מינימום חלקי שיחושב יחסית לחלקיות משרתו.

(ג) נעדר עובד מעבודתו, יקטן שכר המינימום שהוא זכאי לו לפי סעיף
קטן (א), בשיעור יחסי לזמן היעדרו, ואולם אם הוא זכאי לקבל תשלום בעד זמן ההיעדרות לפי דין, חוזה עבודה, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסדר קיבוצי אחר או לפי ההוראות המחייבות קופת גמל (בסעיף זה – ההסדר), יהיה התשלום לפי הוראות ההסדר.

3. חישוב השכר לענין שכר המינימום (תיקון: תשנ"ז)

(א) השכר שיובא בחשבון לענין סעיף 2 יהיה שכר העבודה שמשלם מעביד לעובדו בעד יום עבודה רגיל כנהוג במקום עבודתו.

(ב) לענין סעיף קטן (א) יבואו בחשבון רכיבי השכר הבאים:

(1) שכר יסוד או שכר משולב;

(2) תוספת יוקר אם איננה כלולה בשכר המשולב;

(3) תוספת קבועה המשתלמת לעובד עקב עבודתו,

ואולם לא יובאו בחשבון תוספת משפחה, תוספת ותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, פרמיה מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית, משכורת י"ג, מענקים על בסיס שנתי, והחזר הוצאות לרבות הוצאות כלכלה, אש"ל ונסיעות שמשלם המעביד.

(ג) (בוטל)

(ד) לא היה שכרו של עובד משתלם לפי הרכיבים המנויים בסעיף קטן (ב)(1) ו-(2), או לפי חלק מהם, יחושב השכר לענין סעיף קטן (א) לפי שכר העבודה הרגיל ללא תוספות.

4. הגדלת שכר המינימום

שכר המינימום יוגדל לפי שיעורי תוספת היוקר, פיצוי בעד התייקרות או תוספת שכר אחרת, שנקבעו בהסכם קיבוצי כללי והמשתלמים לרוב העובדים שתנאי עבודתם מוסדרים בהסכמים קיבוציים; תחילת ההגדלה תהיה ביום תחילת התוספות כאמור.
5. אי הפחתת שכר המינימום (תיקון: תשנ"ז)

סכום שכר המינימום לא יפחת בשום מקרה עקב עדכונו על פי חוק זה.

6. פרסום שכר המינימום2(תיקון: תשנ"ז, תשע"א5)

השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר –

(1) שכר המינימום המעודכן למועד תחילתן של כל אחת מהתקופות המנויות בפסקאות (1), (2) ו-(3) להגדרה "שכר מינימום", לחודש;

(2) (בוטלה)

(3) שכר המינימום המוגדל לפי הוראות סעיף 4 ומועד תחילתו.

6א. הזכות לשכר מינימום כלפי מעסיק בפועל (תיקון:תשס"ב-3)

(א) זכות עובד של קבלן כוח אדם לתשלום שכר מינימום כאמור בסעיף 2, תחול גם כלפי המעסיק בפועל אם התקיים אחד מאלה:

(1) העובד דרש בכתב מקבלן כוח האדם את תשלום שכר המינימום, מסר למעסיק בפועל הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה האמורה, ושכר המינימום לא שולם על ידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 או, אם העובד הסכים לכך, על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים;

(2) מפקח עבודה מסר למעסיק בפועל הודעה בכתב כי יש לו מידע ולפיו עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצלו לא קיבל שכר מינימום, ושכר המינימום לא שולם על ידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה;

(3) העובד הגיש תובענה בשל הפרת חוק זה נגד קבלן כוח האדם ונגד המעסיק בפועל, גם אם לא נמסרו קודם לכן הודעה או דרישה בהתאם לפסקה (1) או (2) לפי הענין, ושכר המינימום לא שולם על ידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת התובענה למעסיק בפועל.

(ב) על אף האמור בהגדרה "היום הקובע" שבחוק הגנת השכר יהיה "היום הקובע", לענין תשלום השכר לפי סעיף זה בידי המעסיק בפועל היום התשיעי שלאחר תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(1), (2) או (3), לפי הענין.

6ב. מודעה (תיקון: תשס"ב-3)

(א) מעביד יציג במקום העבודה, במקום בולט לעין, מודעה כפי שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), ובה מפורטים עיקרי זכויות העובד לפי חוק זה.

(ב) השר יקבע, לאחר התייעצות עם ארגון עובדים שעם חבריו נמנים רוב העובדים המאורגנים במדינה ועם ארגוני מעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, את נוסח המודעה ובה גובה שכר המינימום כתוקפו מעת לעת וכן המען ומספר הטלפון של האגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה והרווחה.

(ג) נוסף על הוראות סעיף קטן (ב) השר רשאי, בדרך האמורה באותו סעיף קטן לקבוע

(1) את השפות שבהן תוצג המודעה, לגבי כלל המעסיקים או סוגים מהם;

(2) דרכים חלופיות או נוספות להצגת המודעה לגבי סוגי מעבידים;

(3) סוגי מעבידים אשר יהיו פטורים מחובת הצגת המודעה.

(ד) מעביד שאינו מקיים את חובתו לפי סעיפים קטנים (א), (ג)(1) או (2), ואיננו פטור לפי סעיף קטן (ג)(3), דינו – הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, וקנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל שבוע שבו נמשכת העבירה מיום שמפקח עבודה הודיע למעביד בכתב כי הוא אינו מקיים את חובתו לפי סעיף זה; עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

7. זכות תביעה

תביעת עובד לתשלום שכר מינימום יכול שתוגש לבית הדין לעבודה בידי העובד או בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו.

7א. הגנה על מתלונן (תיקון: תשנ"ז)

לא יפגע מעביד בשכרו של עובד, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו ולא יפטרו מהעבודה מחמת תלונה או תביעה שהגיש העובד על הפרת הוראה מהוראות חוק זה או מחמת שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה כאמור.

7ב. חזקות (תיקון: תשס"ב-3, תשס"ח) 4

בדיון באישום או בתובענה לפי חוק זה נגד מעביד, חזקה היא כי בכל אחד מאלה לא שילם המעביד שכר מינימום, אלא אם כן הוכיח אחרת:

(1) הנאשם או הנתבע לא הציג רישום נוכחות המתייחס לעובד, אם הוא מחויב ברישום הנוכחות של אותו עובד לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, משנדרש לכך בידי העובד, מפקח עבודה, או בית משפט;

 

(2) הנאשם או הנתבע לא נתן לעובד תלוש שכר כאמור בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, או לא הציג פנקס שכר כאמור בסעיף 24 לאותו חוק, אם הוא מחויב במסירת תלוש שכר ובניהול פנקס שכר לפי אותו חוק, משנדרש לכך בידי העובד, מפקח עבודה או בית משפט;

(3) הנאשם או הנתבע לא ציין בתלוש השכר שנתן לעובד או בפנקס השכר שניהל לפי סעיף 24 לחוק הגנת השכר, את ערך השכר המשתלם לעובד בעד שעת עבודה; החזקה לפי פסקה זו תחול רק בהתקיים שניים אלה:

(1) המעביד מחויב תלוש פירוט שכר או בניהול פנקס שכר לפי חוק הגנת השכר;

(2) על העובד חל חוק שעות עבודה ומנוחה, למעט כאשר העובד מקבל שכר כולל לפי הסכם קיבוצי שאושר בהתאם לסעיף 5 לחוק הגנת השכר.

8. פיצויים מוגדלים

בית הדין לעבודה רשאי לחייב מעביד שהלין שכר מינימום לשלם לעובד פיצויי הלנת שכר מוגדלים, ככל שייראה לו צודק בנסיבות הענין.

8א. צו מניעה וצו עשה (תיקון: תשנ"ז)

על אף הוראות סעיף 2(3) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א1970, רשאי בית הדין לעבודה בתובענה על הפרת הוראות סעיף 7א, ליתן צו מניעה או צו עשה אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו ליתן צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה.

9. סייג לתביעה

על אף האמור בכל הסכם, קביעת שכר המינימום לפי חוק זה או עדכונו לא ישמשו כשלעצמם עילה לתביעה להעלאת שכר עבודה של עובד מעל שכר המינימום או להפרשיות כלשהי בשל קביעת שכר המינימום או עדכונו.

10. שכר ממוצע (תיקון: תשנ"ז)

(א) לענין חישוב שכר הצמוד לפי דין או הסכם לשכר הממוצע, ולענין העלאתו, לא יבואו בחשבון שינויים בשכר הממוצע שנבעו משינוי שחל בשכר המינימום, כפי שהוא ביום ב' בניסן התשמ"ז (1 באפריל 1987), לעומת שכר המינימום ששולם לרוב העובדים ערב תחילתו של חוק זה או שנבעו משינוי שחל בשכר המינימום עקב עדכונו.

(ב) השר ושר האוצר יפרסמו ברשומות הודעה בדבר שינויים בשכר הממוצע שלא יבואו בחשבון לענין סעיף קטן (א).

11. שמירת זכויות

חוק זה, למעט סעיפים 9 ו-10, בא להוסיף על זכותו של עובד מכוח דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או חוזה עבודה ולא לגרוע ממנה.

12. איסור התניה

זכותו של עובד, לפי חוק זה, אינה ניתנת להתניה או לויתור.

13. המדינה כמעביד

לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעביד אחר.

14. עונשין – מעביד (תיקון: תשנ"ה, תשס"ב-3)

מעביד שלא שילם לעובדו שכר מינימום, דינו מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

14א. עונשין – מעסיק בפועל (תיקון: תשנ"ז, תשס"ב-3)

(א) הועסק עובד בידי קבלן כוח אדם, ולא שולם לו שכר מינימום, דינו של המעסיק בפועל מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס האמור בסעיף 14, ובלבד שהתקיים האמור באחת מהפסקאות (1), (2) או (3) בסעיף 6א(א).

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מאחריות קבלן כוח אדם לפי סעיף 14.

15. אחריות מנהלים

נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד, יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף – למעט שותף מוגבל – או פקיד באותו תאגיד ואחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

15א. התיישנות אזרחית ופלילית – מעסיק בפועל (תיקון: תשס"ב-3)

(א) לענין חוק ההתיישנות, יראו את היום שבו קבלן כוח אדם הפר את חובתו לשלם את שכר המינימום, כיום שבו נולדה עילת התובענה נגד המעסיק בפועל, לפי סעיף 6א.

(ב) לענין סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי, יראו את היום שבו קבלן כוח אדם ביצע עבירה לפי סעיף 14, כיום ביצוע העבירה בידי המעסיק בפועל לפי סעיף 14א.

15ב. מפקחי עבודה (תיקון: תשס"ב-3)

(א) השר ימנה מבין עובדי משרדו, מפקחים לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה (בחוק זה מפקחי עבודה).

(ב) לשם מילוי תפקידיו לפי חוק זה רשאי מפקח עבודה

(1) לדרוש ממעביד, ממעסיק בפועל או מאדם אחר הנוגע בדבר, למסור לו מידע ומסמכים או העתקם, הנוגעים לביצוע הוראות חוק זה;

(2) לדרוש מכל אדם כאמור בפסקה (1) למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו ושהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;

(3) להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי מועסקים בו בני אדם, או שמתנהל בו עסקו של מעביד, לרבות עסקו של קבלן כוח אדם ולערוך בו בדיקה.

(ג) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח עבודה –

(1) לחקור אדם שלדעתו יש לו מידע הקשור לביצוע העבירה;

(2) לתפוס חפץ, לרבות מסמך הקשור לביצוע העבירה.

(ד) על חקירה לפי סעיף קטן (ג)(1) יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן (ג)(2) יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש).

15ג. הפרעה למפקח עבודה (תיקון: תשס"ב-3)

(א) המפריע למפקח עבודה במילוי תפקידו לפי חוק זה, דינו מאסר שישה חודשים.

(ב) מי שאינו ממלא אחר דרישת מפקח עבודה לפי סעיף 15ב, דינו – מאסר שישה חודשים, ונוסף על כך קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי היום שקבע המפקח למילוי הדרישה.

15ד. חובת רשות ציבורית (תיקון: תשס"ב-3)

(א) בסעיף זה, "רשות ציבורית" כמשמעותה לפי סעיף 38א(א) לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953.

(ב) רשות ציבורית תכלול בחוזה שייכרת בינה לבין קבלן המבצע עבודה בעבורה או הנותן שירותים לפי הזמנתה (בסעיף זה – קבלן מבצע), סעיף הקובע כי הפרת הוראות חוק זה על ידי הקבלן המבצע לגבי עובד המועסק על ידו לשם ביצוע חוזה כאמור מהווה גם הפרת החוזה.

16. נוער עובד (תיקון: תשמ"ז)

(א) השר רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר תחולתו של חוק זה לגבי עובד שטרם מלאו לו 18 שנים; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל, לפי סוגי עובדים או לפי סוגי מעבידים.

(ב) בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שייקבע שכר מינימום בשיעורים נמוכים מהאמור בחוק זה ויכול שייקבעו בהן כללים לחישוב שכר המינימום השונים מן האמור בחוק זה, לרבות בדבר רכיבי השכר שיובאו בחשבון.

17. מפעלים מוגנים (תיקון: תשנ"ז)

(א) הוראות חוק זה יחולו לגבי עובדים שיש להם מגבלות גופניות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף בתקציבם, בין אם מלאו להם 18 שנים ובין אם לאו, אם קבע כך שר העבודה והרווחה בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, דרך כלל או לסוגים; בתקנות כאמור יכול שייקבע שכר מינימום הנמוך מהאמור בחוק זה.

(ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר תחולתו של חוק זה על עובדים שיש להם מגבלות גופניות, נפשיות או שכליות אף שאינם מועסקים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף קטן (א), ויכול שיקבע שכר מינימום לעובדים כאמור או לסוגים מהם, בשיעורים נמוכים מהאמורים בחוק זה.

18. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ"ז)

(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

(ב) תקנות בענינים המפורטים להלן יקבע השר, דרך כלל או לסוגים, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת:

(1) תשלום שכר מינימום לעובד ששכרו אינו משתלם על בסיס של חודש, יום או שעה, ודרכי חישובו;

(2) תשלום שכר מינימום לעובד ששכרו משתלם בחלקו על בסיס של חודש, יום או שעה ובחלקו על בסיס אחר;

(3) הוראות נוספות או משלימות לענין תשלום שכר המינימום וחישובו.

(ג) השר, לאחר התייעצות עם ארגון עובדים שעם חבריו נמנים רוב העובדים המאורגנים במדינה ועם ארגוני מעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין חישוב שכר מינימום יומי ושכר מינימום לשעה, ויכול שיקבע לענין זה הוראות השונות מהאמור בחוק זה.

18א. סמכות שיפוט (תיקון: תשס"ב-3)

לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה.

19. תיקון חוק בית הדין לעבודה

(שולב בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט1969).

20. תחילה

תחילתו של חוק זה ביום ב' בניסן התשמ"ז (1 באפריל 1987).

21. הוראת שעה

(א) על אף האמור בהגדרת "שכר מינימום" שבסעיף 1 יהיה שכר המינימום –

(1) ביום תחילתו של חוק זה – סכום של 525 שקלים חדשים;

(2) ביום ח' בתשרי התשמ"ח (1 באוקטובר 1987) – סכום של 551 שקלים חדשים; הוראה זו אינה באה לגרוע מהוראות סעיף 4.

(ב) הוראות סעיף 10 יחולו גם לגבי השינוי בשכר המינימום שיחול לפי סעיף קטן (א)(2).

_________________________________

1 ס"ח תשמ"ז, 129, 68; תשנ"ה, 378; תשנ"ז, 128; תשס"ב, 493; תשס"ח, 617; תשע"א, 936.

2 פורסמה הודעה בדבר שכר מינימום מוגדל (י"פ תשמ"ח, 250, 2034; תשס"ו, 2089, 4480; תשס"ז, 2323).

3 סעיפים 10 ו-11 לחוק שכר מינימום (תיקון מס' 3), התשס"ב-2002 קובעים לגבי סעיפים 1, 6ב, 7ב, 14, 14א, 15א – 15ד ו-18א:

"10. תחילה

תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה), למעט סעיף 6ב לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, שתחילתו בתום שישה חודשים מיום פרסומו. (החוק פורסם ביום 24.7.2002).

11. הוראות מעבר

(א) בסעיף זה –

"ההסכם" – הסכם למתן שירותי כוח אדם, שנכרת בין קבלן כוח אדם לבין מעסיק בפועל, לפני פרסומו של חוק זה;

"עובד" – עובד של קבלן כוח אדם;

"תקופת המעבר" – תקופת תוקפו של ההסכם או תקופה של שנה מיום התחילה, המוקדם שביניהם.

(ב) זכות עובד שההסכם חל עליו, לתשלום שכר מינימום לפי הוראות סעיף 6א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, לא תחול כלפי המעסיק בפועל בתקופת המעבר.

(ג) בתקופת המעבר יחולו על מי שמעסיק בפועל עובד שההסכם חל עליו, הוראות סעיף 14א לחוק העיקרי, כנוסחו ערב יום התחילה, במקום הוראות סעיף 14א לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה."

4 סעיף 11 לחוק הגנת השכר (תיקון מס' 24), התשס"ח-2008 (ס"ח תשס"ח, 617) קובע לגבי תיקון סעיף 7ב:

"11. תחילה ותחולה:

(א) תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 25ב(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, שישה חודשים מה 1- בחודש שלאחר יום פרסומו (להלן – יום התחילה). (החוק פורסם ביום 6.7.2008).

(ב) תחילתו של סעיף 25ב(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה.

(ג) חוק זה יחול על פנקס שכר ותלוש שכר לגבי שכר בעד יום התחילה ואילך.

5 סעיף 2 לחוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה), התשע"א-2011 (ס"ח תשע"א, 936) קובע לגבי תיקון סעיפים 1 ו-6:

"2. תחילה ותוקף:

תחילתו של חוק זה ביום כ"ט בסיוון התשע"א (1 ביולי 2011) והוא יעמוד בתוקפו עד היום הקודם ליום הקובע; לעניין זה, "היום הקובע" – היום שבו שכר המינימום לחודש שהיה משולם לפי החוק העיקרי, אלמלא הוראת סעיף 1, עולה על שכר המינימום לחודש כאמור בפסקה (3) להגדרה "שכר מינימום", לחודש, שבסעיף 1(1).